מכתב מסוחר מתחיל בסחר הודו, השוהה בנמל בים סוף, אל אחיו שבלוב. תיארוך: 1103. הכותב מתלונן בחרוזים על תלאות המסע. הוא נתקל במח'לוף בן משה, המכונה "עין סרה" (גויטיין תרגם את השם "בנו של האיש עם העין המשמחת", אך פספס את התוספת הבין־שורתית; אלבאום ורוסטו מתרגמים "עיניים שמחות"), שסיפר לו כמה נעימים החיים בהודו. לפחות כפי שהכותב מציג את הדבר לגיסו — במעין רגש אשמה, שכן עזב את הבית בלי להיפרד — הוא החליט באופן ספונטני למדי לצאת להודו. יהיה זה משמעותי אם המחסומים לכניסה למסחר באוקיינוס ההודי היו אמנם נמוכים כפי שנראה כאן. עם זאת, הוא גם מתלונן — במשחקי מילים — על מקומות שונים בים סוף (עידאב/עד'אב [ייסורים], דהלכ/מהלכ [ממית] וכיו"ב), ככל הנראה כדי להרגיע את גיסו שאין הוא נהנה מהמסע. על "עיניים שמחות" מוסר גויטיין שאיש זה השתקע באלכסנדריה שבמצרים, שם היה בבעלותו בית יקר ערך, ובנוסף היה לו בית בברקה שבמזרח לוב. השווה T-S NS J241. בצד השני, בשורה הראשונה, מופיע ביטוי מישעיהו (כ"ה, א): "אמונה אומן", שנראה כמקבילה ל"שרוף לאחר קריאה". הביטוי מופיע במכתבי גניזה רבים נוספים, בדרך כלל בסוף הכתובת, אך רק במכתב זה מתבררת משמעותו: הוא מסמן מכתב חסוי, שאסור בהחלט לחלוק את תוכנו עם אחרים. בין המופעים הנוספים שלו: Bodl. MS Heb. a 2/16, Bodl. MS Heb. b 11/22, Bodl. MS Heb. c 28/56, Bodl. MS heb. c 28/60, CUL Or.1080 J38, T-S 10J10.15, T-S 10J16.7, T-S 10J17.9, T-S 10J25.3, T-S 13J27.11, T-S 8J13.13, T-S 8J17.3, T-S 8J20.14 ו-T-S 8J23.12. הביטוי הוא ככל הנראה המקבילה לצירוף הערבי امانة موداة, המופיע בהקשרים דומים. השווה גם אמאנה מוצלה ב-T-S 13J17.1.
תרגום לעברית
צד א
...] הוא בעל הדבר והיכול עליו, אם ירצה האל.
א]חי ואדוני, ביום שני, 24
[בחודש] חשון, שנת תתס"ד, יודיענו האל ברכ[ות]
[לנו ולכל] ישראל. יצאתי מאצלכם בלי שנפגשתי אתך,
וקשה היה לי הדבר עד מאוד. הגעתי בשלום לאלכסנדריה,
והייתי נחוש לשוב אליכם. אחר כך עליתי לפֻסטאט,
ופגשתי שם את מכלוף בן //משה, המכונה// "עיניים שמחות". שוחחתי אתו על עניין
הישיבה בארץ הודו, והוא סיפר לי על כפריה, ועלה
בדעתי מיד לעלות להודו, ולא קראנו בספר משלי:
"וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ" (משלי יז:כד), עד שיצאתי מפֻסטאט בסוף
חודש אייר בשנת תתס"ג. הגענו לקוץ בתוך חודשיים.
יצאנו למדבר ושהינו בו ימים אחדים. אחר כך
הגעתי לעידאב, שהיא באמת עיר של עינויים (עדאב).
אחר כך יצאנו והפלגנו [בספינה] שאין בה מסמר
אחד של ברזל, אלא היא קשורה בחבלים, והאל יסתירנו בסתרו.
הגענו לעיר הנקראת סַוַאכִּן, והיא באמת המקום
המפחיד ביותר (אכ'ץ מואכן). אחר כך הגענו לעיר הנקראת בַאדִע ("החותכת"),
כי כשמה כן היא — הדבר המר, המפחיד והמסכן שבמקומות.
אחר כך הגענו לעיר הנקראת דהלכ, ואומרים עליה
את המשל: "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא:כט). היא עיר הרסנית (בלד מהלך). ועל
כל פנים, לא איבד אותנו האל, יתעלה ויתרומם, ברחמיו. ובחיפזוני,
כאשר נפגשתי עם אברהם בן דודי עלוש, לא לקחתי
ממנו את מעט המרגן שהיה שמור אצלו בשבילך, שהיה יכול להיות מזכרת.
ועל כל פנים, אני משביעך בזכות אותיות אלו ובזכות האה[בה]
שוליים ימניים
בלחם ובכוס
ששתינו ואכלנו יחד:
אל תמנע אותי מן התפילה — לא
אתה, ולא אמך, ולא דודך מצד אמך
יעקב. ואני יודע שאתה מתפלל
עבור כל אדם, קל וחומר
עבור אהובך, ואלוהים יתעלה יגלה חסדו
ברחמיו. ואני, אדוני,
עומד לחצות את הים
הגדול — אין זה ים טראבלס!
ומי יודע אם ניפגש עוד
או לא. אני מבקש מאלוהים וממך
שתתפללו עבורי ותסלחו לי,
[אתה ו]דודך מצד אמך יעקב, כי
[...] בגלל
[...]
[...]
[...]
צד ב
ושלא //יביא// לי איש מכתבים לטראבלס מלבדך, ויהיה זה סוד "אמונה אומן".
אל תיתן לאיש לקוראם ואל תודיע לאיש עליהם, לא לו ולא לאחר. ואלוהים
יסלח לך ויזכה אותך על מה שאירע בינינו, אתה ודודך מצד אמך יעקב, בעולם הזה ובעולם הבא.
ובקש מאמך שתמסור בשמי דרישת שלום לאחיותיי, ותגרום להן להתפלל
בעדי. ולו יכולתי, אדוני, לשלם 200 דינר כדי לעצור את האונייה
עד שירגע הים, הייתי עושה זאת. ודי לי ובטחוני באלוהים לבדו. ומסור
בשמי דרישת שלום לאחיך-אחי מדם, אבו אסמאעיל, והשבע אותו
שלא ימנע אותי מן התפילה. ומסור בשמי דרישת שלום למר ורב זכריה ולילדיו,
יחיים אלוהים, שלום, ולמשה בן דודי ולאחיותיו שלום. ולדודי מצד אמי
יחיי ולעלוש בן אברהם מסור להם שלום. וברגע שיקראו
את מכתבי זה, שרוף אותו, בחייך בחייך. והעבד נושק ידי אדוני.
ושכחתי לקחת סדר מועד מבית הכנסת. אם אתה זקוק
לו, טפל בו, ואם ראית שראוי שיישאר בבית
וראוי [...] שיהיה שם, עשה כן, אלוהים ישלם לך גמולך. והיוועץ
בעניין זה עם אחותי [ואח]י ודודך מצד אמך יעקב. ומסור דרישת שלום לכלפה
בן חתני ולבקאא שלום, וכן לילדי אחותי שלום.
וחסבי ותקתי אללה.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של Alan Elbaum and Marina Rustow, Unpublished editions (n.p., 2022)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.