מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 73

מכתב משולח בלתי מזוהה אל [אשר?] בן פרחיה חלבי (מארם צובא). בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או תחילת המאה ה-12. מדווח על ענייני מסחר שונים.

קטע ממכתב. ביהודית-ערבית. נשמרה רק רצועה אנכית דקה. מוזכרים: פוסטאט (או מצרים) ארבע שורות מהסוף ואלמריה שלוש שורות מהסוף. מוזכר גם דוד הרב.

רקטו: מכתב מדוד בן נעים אל מאיר בן נעים. ביהודית-ערבית. מתוארך: יח' אלול ה'תק"פ (1820 לספירה). בורסו לוח שנה לשנת ה'תקפ"ד (1823/24 לספירה).

קטע של מכתב או התכתבות רשמית, כתב ערבי. מוזכרים 'מן ילוד' ביה', תאריך קטעי '[ג'מאדא?] אלאח'ירה', תחילת שנה 'סנה ח'מס' וצלוואלה. דרוש בדיקה.

מכתב או דיווח, כנראה. בכתב ערבי. קטע קטן, עם תחילת 6 שורות. כולל את המילה (או התואר) 'אלת'יקה'. נעשה בו שימוש חוזר לעותק בראשית בצד האחורי.

מכתב או דיווח. בכתב ערבי. מרווח רחב בין השורות. '...שכר עבורו עבדך... קיבל שבעה דינרים...' נעשה בו שימוש חוזר לטקסט ספרותי עברי בצד האחורי.

הוראה ביהודית-ערבית. 'אני (כבר) חייב לך 7/8 דרהם. שלח לי סירופ רימונים תמורת 5/8 ושיזפים (סירופ?) תמורת 1/8 ומסטיק ומעט אניס תמורת פִלס 1.'

מסמך בכתב ערבי, כנראה מסמך משפטי הנוגע לנכס בפוסטאט (אלדאר אלתי במצר בח'ט... יערף הדא אלמנזל...). קשה מאוד לקריאה (תווים גדולים ועגולניים).

העתק מכתב בלאדינו המופנה לקונסול, אולי מאברהם ג'יראדו(?). מזכיר את אברהם תלמיד בשורה 5. תיארוך: כנראה כ-תחילת המאה ה-16. דרושה בדיקה נוספת.

דף 10 רקטו: שבר מכתב. ביהודית-ערבית. שמורות השורות הראשונות וגוף השוליים העליון. מוסלם/מוסַלַּם שולח ברכות. כמעט כל התוכן השמור הוא נוסחתי.

אולי מכתב שבח לנכבד בשם יאשיהו, המזכיר את יואב בן צרויה, את המקדש ואת הסנהדרין. בעברית. נעשה בו שימוש חוזר בורסו לטקסט עברי בכתב יד ראשוני.

מכתב בעברית. עיקרו תלונה על התנהגותה של קבוצת רשעים. דרוש עיון נוסף. צירוף: אלן אלבאום. בצד השני של הדף מופיע פיוט (בכתב יד יפהפה ומנוקד).

מכתב ביהודית-ערבית. שבר (תחתית בלבד). מתוארך: כג חשוון 1539 סלאוקידית, שהיא 1227 לספירה. שולח ברכות מאבו אל-פד'ל ומבקש מהנמען לכתוב בחזרה.

מכתב מבית דין הנגיד נתן שולל ממוען ל'זקנים שבארץ', כלומר זקני ירושלים בשנות ה-1480-90. פורסם באברהם דוד, 'שאלו שלום ירושלים', עמ' 131-133.

שבר קטן של טקסט לא מזוהה בעברית וביהודית-ערבית, אפשר מכתב. כולל ציטוטים מקראיים רבים ומתייחס לנביא (אל-סייד) אליהו. (מידע חלקית מתוך CUDL)

18 שורות של שבחים בעברית לאדם רם מעלה (הפטיש החזק, מרדכי הזמן, ועוד). השם היחיד שנראה כי השתמר (אולי שמו של הכותב) הוא [י]וסף בן הרב אהרן.

רקטו: טיוטת מכתב מאפרים ב"ר שמריה אל הנשיא, בו מוזכר הזקן אבו סעיד. תיארוך: כ-1007–1055 לספירה, על פי השנים שבהן היה אפרים ב"ר שמריה פעיל.

מכתב ביהודית-ערבית. ללא כתובת. מדהה למדי. מזכיר 'עניין הבית'; [אבו] אל-ריד'א; אבו נצר. ברכות לאבו אל-פרג' נתן הכהן בן אפרים הכהן אל-צארפי.

מכתב ביהודית-ערבית. דהוי. מכיל את הביטוי 'הודיעה שלא נהרוג אותה ולא נמכור אותה'. ההקשר דהוי מדי לקריאה. מזכיר גם את השם יוסף ודרישות שלום.

בגב המסמך: תוספת למכתב מאת דיין בפוסטאט אל אשתו באלכסנדריה, שבה הוא מעודד אותה לרכוש גלימה ומייעץ לה בענייני הנסיעה חזרה ובעניינים נוספים.

מכתב בקשה מאדם בשם יוסף אל ישועה השר, ובו מבקש הכותב את עזרתו לרכוש בגדים ומתלונן על הקור. בצדו האחורי של המסמך רשומים חשבונות בכתב ערבי.

מכתב ביהודית-ערבית, ככל הנראה מאברהם החסיד לתלמיד עם הנחיות פיאטיסטיות. מהדורה: פנטון, 'A Pietist Letter from the Genizah', HAR 9 (1985).

מכתב מיהודה ל-[...] בן נתן. ביהודית-ערבית. שבר (פינה עליונה שמאלית של הפנים). רק ברכות הפתיחה וחלק מהכתובת שמורים. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע קטן מסוף מכתב בערבית יהודית, הכולל דרישת שלום לנער אל-שייח' אל-מופד'ל ולאבו אל-פרג' בן ופא' ולאבו עמראן. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-13.

קטע קטן של מכתב עסקי מאת יצחק הלוי בן שמחה הלוי אל-ניסאבורי אל אבו סעיד ... בן שלמה אל-פאסי. נכתב מעל טקסט קודם בדיו חום דהוי וכתב מגרבי.

משפט אחד מתחילת מכתב המיועד לחננאל הדיין. תאריך: ככל הנראה המאה ה-13. קטע זה מכיל בעיקר טקסט ספרותי בעברית, שנעשה בו שימוש חוזר לרישומים.

שבר קטן ממכתב בערבית-יהודית. ככל הנראה מסחרי. ריווח בינוני בין השורות. דהוי מדי לקריאה. מזכיר שליחת משהו עם אבו הָאשִׁם אַלְ-מַרְזוּק(?).

דיו אדומה (שימוש משני): מכתב בכתב ערבי. הפינה הימנית העליונה של הצד הראשון נשמרת. ממשיך לצד השני בין שורות המסמך הקודם. דרוש בדיקה לתוכן.

שריד זעיר ממכתב בקשה לצדקה. כתוב בכתב ידו של חלפון בן מנשה (פעיל בין השנים 1100–1138 לספירה). ייתכן שהקטע קשור למסמכים אחרים מאותה חבורה.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: לא לפני 1425 לספירה. הכותב מתחנן לנמען להלוות לו סכום מסוים של אשרפי (מטבע זהב ממלוכי שהונפק לראשונה ב-1425).

קטע קטן עם טקסט בערבית-יהודית ברקטו וטקסט בערבית בדף האחורי. תקופה ימי-ביניימית. שני הטקסטים עשויים להיות דוקומנטריים. דורש בדיקה נוספת.

פתיחת מכתב/בקשה לדיגניטר יהודי: ימלטהו ייי... אלגלילה ויבקיהא לישראל... דהא ויוצל איאמהא... יהי לה עוזר וסומך... תאריך: כנראה המאה ה-12.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: מאוחר. מטבעות: אשרפי. מזכיר ענייני עסקים שונים ואנשים כולל יהודה ודוד נחמיאס ובן האני. (מידע חלקית מתוך CUDL)

קטע קטן ממכתב ביהודית-ערבית. "קראתי את [מכתבך] והבנתי את כל שהזכרת... ולגבי מה שהזכרת בעניין הקראי (? אל-קרא) אצלך..." לא נותר דבר נוסף.

מכתב/עתירה המופנה אל אבו איסחאק. בקשת צדקה. בכתב ערבי. שם השולח מופיע בתרג'מה בפינה הימנית העליונה אך קשה לקריאה (אבו אל-קאסם איברהים?).

רקטו: טיוטה של תחילת מכתב לרב דניאל בן עזריה הריש גלותא. וורסו: שבחים לאל בערבית, עם פסוקי מקרא בעברית משולבים בהם (תהלים קב:כח וקג:יט).

רקטו: תחילת מכתב ביהודית-ערבית ליפת הנדיב זקן הקהל ור' יוסף הכהן ראש הקהל (שניהם מוזכרים גם ב-T-S 13J6.21, כ-1100 לספירה). ורסו: פיוטים.

מכתב בכתב ערבי. אולי מהורה לבן, עם עצות מוסריות. 'התייחס לאנשים כפי שהיית רוצה (שיתייחסו אליך), היה מנומס עם אנשים אחרים, והיה סבלני...'

מכתב (טיוטה?), או התכתבות רשמית, בכתב ערבי. מכיל את סעיף התקביל ומזכיר 'אלממלוך' פעמיים. הטקסט בצד האחורי קורא 'מן אהל הד'ה אלממלא[כה]'.

קטע ממכתב הממוען אל הגאון "בשער הישיבה". השולח מדווח כי מילא את ההוראה שניתנה לו, ואדם מסוים הכיר בתוקפו של שטר משפטי, "ואמרנו לו ש...".

פתק לא רשמי בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-12 או המאה ה-13. מופנה לאישה. הסופר הוא אבו אל-ברכאת. התוכן פגום מדי מכדי לפענח.

שבר ממכתב, ככל הנראה. בעברית ובערבית יהודית. כתב היד דומה מאוד לזה של הרב הצרפתי שמואל בן יעקב, אולם שאר מסמכיו של שמואל הם בעברית בלבד.

שבר קטן של מכתב או מסמך משפטי. מזכיר 'אדוננו שמואל', כלומר שמואל בן חנניה ([נגיד] עם ייי צבאות). מזכיר עשרה דפתרים. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

מכתב בעברית. מאוחר. שריד קטן. בכתובת מופיע השם אברהם הרב הגדול בן ישראל החסיד. מתחת לכתובת ניכר טקסט דהוי, אולי המציין את שמות המקומות.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו או אחיותיו. ביהודית-ערבית. שבר (פינה עליונה ימנית של הפנים). הוא מתלונן על פרידה והזנחה. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב בערבית יהודית. גדול אך דהוי ביותר. הכותב מבקש מהנמען לגרום לאבו אל-עיז לכתוב משהו; אולי העותקים שמחירם מוזכר שתי שורות מאוחר יותר.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. עוסק בענייני עסקים. זהו רקטו של דף 3; חמשת העמודים האחרים הם ספרותיים. נראה כמו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית. מזכיר את דמיאט; את בן דודו (אבן עַמּ) אבו אל-סרור השוהה בפסטאט; פנייה אל 'הנזיר' (עברית); ואת אבו אל-נג'ם.

מכתב עתירה לצדקה. ביהודית-ערבית. הנושאים הנדושים כוללים חולשת הראייה והשמיעה ו"כל היום אני יושב בפינת הבית וממתין שמישהו יפתח את הדלת".

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. הנמען אולי הוא אבו אל-סרור פרחיה ב' משה. השולח מדווח ששילם את 'תרסים' (אגרת מעצר בית) ומתייחס ל'מאדוני הקאדי'.

אין תמונה זמינה. לפי קטלוג מוסרי: מכתב ביהודית-ערבית המופנה לשלמה, ראש ישיבת גאון יעקב. ניתן להניח שמדובר בשלמה, אביו של רב מצליח גאון.

מכתב עברי (או טיוטה) מגבר המיועד לאחיו משה בן סחן. בעברית מחורזת ואולי הומוריסטית (...אחי וראש חקור ודרוש ומשחיטה חתוך הראש...). מאוחר.

שבר קטן ממכתב בערבית יהודית. כל מה שנשמר הוא ביטוי כאב או אמפתיה (וקד עלם אללה תעאלי מא נאלני מן אל-אלאם). כתב ידו של רב שלמה בן יהודה?

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. פגום למדי. מוזכרים הביטוי 'תחליל אל-מיזאג', אל-דמשקי ואבו אסחאק בן מחבוב.

מכתב מופנה לשמואל מסוים. ביהודית-ערבית. תיארוך: תקופת הממלוכים או ראשית העות'מנים. מוזכרים חנות הבאשא ו-פלוס דיואן אלקטר. זקוק לבחינה.

מכתב בערבית-יהודית. כתוב בכתיבה ספרדית, ומעוצב כמעט כטקסט ספרותי. לא נשתמר ממנו הרבה. בצדו השני מופיע יחזקאל מ"ח, ל"ב–ל"ד בכתב יד אחר.

מכתב בערבית-יהודית. דהוי מאוד. אולי מכתב תודה; השולח מגלה ענווה רבה. בוורסו יש שירה עברית (עם מספר שורות מחוקות ותיקונים בין-שורתיים).

ורסו: קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית. מזרז את הנמען שלא להיות שכחן ומזכיר אמיר והלוואה. נעשה בו שימוש חוזר בצד הרקטו לטקסט ספרותי בעברית.

קטע קטן של מכתב שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל 1100–1138 לספירה) בשמה של אישה. מוזכרים שכר דירה וייתכן שגם אי-רצון לפנות מישהו.

מכתב המופנה ליוסף ארוך, כנראה בפוסטאט/קהיר. תיארוך: המאה ה-16. השולח מזכיר בני משפחה שונים, ביניהם בתו אסתר ואחייניתו (sobrina) ריינה.

רקטו: מכתב, או ייתכן מסמך משפטי. בכתב ערבי. לא שלם (פינה תחתונה ימנית). מזכיר גובה כספים (ג'אבי אל-מוואזנה), ושופט אל-קאדי אל-חוסייני.

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה. ביהודית-ערבית. שבר (פינה ימין תחתית). מזכיר: עוד ריח; 3 דינרים ורובאעי; אבו אל-חסן בן היבה(?); ג'אריקון.

מכתב או מסמך משפטי בערבית-יהודית. מזכיר אבו ל-פַצ'ל ו[אבו] ל-בַּרַכָּאת, ובגדים כגון תַ'וְב ועֲמָאמָה (מצנפת), 'עטופים' (מַלְפוּפִין).

מכתב ביהודית-ערבית. בכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם. מופנה לכהן הפקיד(?). מוסר הוראות בנוגע לביקור(?) של אליהו השופט. דרוש עיון נוסף.

קטע תחתון: מכתב בעברית פורמאלית עם מרווח רחב בין השורות, מוזכר ואולי מופנה ל[...] בן יפת הכהן. בין השורות נכתב בדיו אדום טקסט ספרותי.

גב הדף: טקסט בלתי מזוהה בכתב ערבי, אפשרית מכתב או חשבון. נדרשת בדיקה נוספת. צד הפנים: שירה עברית בנושאים אסטרונומיים (ו/או מיסטיים?).

רקטו: חלק ממכתב מחורז לצדקה בן יוסף (אבי עזר צדקה בנו יוסף זקן כל הקהלה), עם הערות שוליים בעברית ובערבית. ורסו: הערות בעברית ובערבית.

מכתב מישועה [...], בעברית. תיארוך: מאוחר, כנראה המאה ה-16–18. מזכיר את המטבע גורושוש; יצחק בן חביב; דרישת שלום ליהושע אזולאי בשוליים.

העתקות מכתב/ים בערבית-יהודית, המזכירים את אבו מנצור אל-מונג'ם ואל-ריאס אל-פאד'ל אבו אסחאק וענייני קהילה. תיארוך: כ-המאה ה-12 או ה-13.

שבר ממכתב, כנראה מהמאה ה-14 ואילך. ברכות לשייח' אל-אסעד אבו [...] ולשייח' אל-ראשיד הארון. השולח או הסופר הוא הארון. דורש בדיקה נוספת.

קטע מכתב. בערבית-יהודית. תאריך: אולי המאה ה-11. כתב היד אולי מוכר. מוזכרים 15 דינרים ו-27 קינטאר של משהו וספינות הזקוקות לקברניט/רבן.

מכתב רשמי מיוּסֻף למישהו שהוא מכנה סַיִּידְנָא אַלְ-רַאיִּס [...]. בעיקר הכתובת (בכתב ערבי) נשמרה, יחד עם מילים אחדות בעברית מהפתיחה.

צד ראשון: פינה שמאלית תחתונה של מכתב ממישהו בשם מְנַחֵם. חלק זה מכיל בעיקר ברכות סיום והתייחסות ל'מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אב/אבי כל הנביאים'.

רקטו: שבר מכתב בכתב ערבי. הנמען מכונה [...] אל-מווּפקי [...] אל-מַלִכי(?). ורסו: שבר מכתב בערבית-יהודית. מכובד מאוד, מבקש טובה כלשהי.

שריד קטן ממכתב מסחרי העוסק בכריכת ספרים ובהפקתם. בצד השני נראה שריד ממה שנראה כרשימה של מוכר ספרים. בראש הדף נכתבו אותיות בכתב ערבי.

קטע ממכתב משפחתי ביהודית-ערבית. ייתכן בכתב ידו של רבי שלמה בן אליהו. הכותב מוזכר את אמו, אישה חולה, הכסף שלקח, ו'האח היקר' אבו זכרי.

פתק בלתי-פורמאלי מפרג' אללה לאל-שייח' אל-צפי ביהודית-ערבית. קטע: נשמר צד ימין בלבד. הנמען מתבקש למסור משהו לנושא; מוזכרים 50 דרהמים.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. '1200 דינרים מלכי... התרגשתי מ(מצב) ילדים עניים אלה...' אלה היו דינרים תימניים שנטבעו לראשונה ב-1086 לספירה.

מכתב שאולי בכתב ידו של יפת ב' מנשה הלוי. שמורות 8 שורות חלקיות. שחוק ודהוי. מזכיר שר שלום שנפטר. פונה לגבריותו (מֻרוּוָּה) של הנמען.

מכתב עסקי בכתב ערבי עם מילים אחדות בעברית (ללגויים, מן אול אדר שני, ושלום). מאת מעאני אל 'אחיו' מוסא. מוזכרים שותפים עסקיים מוסלמים.

מכתב מבו אל-פרג' ב' אהרן הלוי אל אבו זכרי יהודה ב' יוסף הכהן (נפטר בערך 1149). בערבית יהודית. אין בו תוכן שמור, פרט לפתיחה הנוסחאית.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. השולח שלח גלימה לבנה (פַּרְגִ'יָּה בַּיְדָּאא), שאולי נועדה לצביעה. מוזכר גם החייט (אל-ח'יַּאט).

שבר מכתב (פינה עליונה ימנית) בכתב ידו של יפת בן מנשה הלוי. פרטים מועטים נשתמרו. מוזכרים אל-ואסיטי והביטוי 'אתה מגדל ילדים של אחרים'.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. אחרי פרוטוקול ארוך, הכותב מדווח שנפגש עם 'רבנא חסד מסוס הישיבה' (חסד אל-תוסתרי?) כדי ליידעו על נדבות הנמען.

פנים: מכתב עברי, מצטט תהלים עז:יא, עם שם השולח בשוליים הימניים. תאריך: בערך המאה ה-13-15, על פי הכתב והפריסה. גב: טקסט ליטורגי עברי.

שבר ממכתב מסחרי מגרבי מהמאה ה-11, או חשבון, או מכתב המכיל חשבון. מזכיר את אסמאעיל בן ג'בַּאר, אל-מהדיה, ובַּרְקַלוּ (חבילה בינונית).

מכתב או עצומה, ככל הנראה. שבר קטן. הטקסט בורסו הוא בכתב יד שונה וכתוב ב-90 מעלות ועשוי להיות סוג שונה של מסמך; בתחתית, 'וכתב [...]'.

שיר לכבוד חצרן בשם משה (ככל הנראה משה בן מבורך, נגיד 1112-1126 לספירה). (מידע מ-CUDL.) אותו כתב יד כמו T-S AS 149.115 (PGPID 17544).

מכתב קצר בערבית-יהודית מופנה ל[...] סעיד. מזכיר 'מה שאמרת לי בנוגע לסמים (? אלסמים)' ומבקש שיישלח לו מעט ממשהו. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שאלה בעברית באשר לאופן ההשתחוויה שנהגו בו שלושה חסידים בעכו: ר' יוסף ב"ר מתתיה, ר' יהודה ור' שמואל. תיארוך: המאה השלוש-עשרה בקירוב.

מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: ימי הביניים המאוחרים (כתב יד בהשפעה ספרדית), ייתכן המאה ה-14-15. מכיל בעיקר שבחים פרחוניים ביותר בהקדמה.

מכתב או פתק לא-רשמי ביהודית-ערבית. שרידי 6 שורות. מוזכר אבו אסחאק הכהן, ומוצע לבצע שליחויות עבור הנמען. תאריך: ככל הנראה המאה ה-12.

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. ייתכן בכתב ידו של רבי אפרים בן שמריה. השולח שלח 10 ממשהו ומבקש את הנמען למכור אותם. ברכות לבני הנמען יוסף.

מכתב עסקי המופנה לאברהם בן שנג'ו ולשלמה אל-שקר. תיארוך: מחצית ראשונה של המאה ה-16. השולח מודיע לנמענים על משלוח שני זני סוכר שונים.

מכתב פגום ודהוי מאוד שנכתב על ידי יפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לספירה). הכתובת שמורה טוב יותר מתוכן המכתב.

פתק בלתי-פורמלי בכתב ערבי. תיארוך: אולי המאה ה-13. בקשה ל'כד טוב' (של יין?) ממכין או ממישהו אחר. בצד הקדמי שרידי חשבונות בכתב ערבי.

מכתב מסחרי. בערבית יהודית. תיארוך: המאה ה-11. מוזכרים: אדם מסוסה; אבו זכרי אל-טביב; כלי ובו אמוניה; פלפל; ואבו סעיד מימון בן ח'לפה.

פנים: מכתב בכתב ערבי. קטע. מוזכרים יוסף (שורה 1), ספינה, שותפות מסחרית (צוחבה) וקאצ'י (שורה 3). בצד האחר: קבלת מס (ראה רישום נפרד).

מכתב בערבית-יהודית, באותו כתב כמו שברים סמוכים: כנראה מנשה ב. יהושע מצור, אמצע המאה ה-11. פינה ימנית תחתונה. מזכיר סכומי כסף קטנים.

קטע ממכתב או עצומה. הפריסה דומה יותר למכתב, אך כנראה מוזכרים '[...] אל-כרימה' ואחר כך 'אל-ממאליכ' (רקטו, שורה 5). טעון בחינה נוספת.