מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 73

קטע ממכתב קהילתי. ככל הנראה ממשרדו של יהושע המיימוני או אחד מנגידי המימוניים המאוחרים (הביטוי ואלחק תע אופייני מאוד).

ביפוליום המכיל עותק מכתב המסביר מקורות תלמודיים שונים ומתייחס לאסופת תשובות(?) שהנמען שלח ל'אדוננו שר השרים יחי לעד'.

קטע מכתב (שליש אמצעי, חסרים הצדדים ימין ושמאל). נותר הרבה טקסט, אך הוא מאכזב בעמימותו. השם/ים בגב אולי ניתנים לפענוח.

קטע מכתב (פינה ימנית תחתונה של הגב). הנושא עמום. הכותב כותב: 'יש לי עדים לכך, ולפני... עד היום, ואמרו שלא ישלם לי...'

קטע ממכתב בערבית יהודית. תיארוך: ככל הנראה בקירוב המאה ה-13. מוזכרים מוסא אל-צי[רפי?], סיידנא, 'אי שינה בלילה' וקהיר.

צד א: מכתב עסקי ביהודית-ערבית המזכיר אבו אל-מעאלי ואבו אל-מנצור. צד ב: מכתב בתערובת עברית ויהודית-ערבית, בכתב-יד אחר.

מכתב מיהודה פינטו ומשה חדד אל חברת קארו אי פרנסס. ביהודית-ערבית. תאריך: כ"ב אב ה'תקס"ח = 15 באוגוסט 1808. דורש בדיקה.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. עוסק באירועים שהתרחשו בבית דינו של רב מצליח גאון (1127–1138) ואולי בסכסוך על חלוקת 20 דינרים.

מכתב בכתב ערבי מאבו עלי יפת בן אברהים אבן אל-אמשאטי. מוזכרת הלוואת כסף מאבו עלי בן אל-דמיאטי. שמור החלק הראשוני בלבד.

רקטו: מכתב קצר בכתב ערבי, מנומס מאוד, מבקש מהנמען לא לעכב משהו. ורסו: כנראה פרשנות על דניאל א:4 ואילך, בערבית ועברית.

שבר מכתב. ביהודית-ערבית ועברית. מוזכר ר' שלמה. ו'[אם תש]מע שהעיר טובה, בוא, ואם תשמע שהכפרים [טו]בים, שאר ובטח בא-ל'.

מכתב/עצומה לסיוע ביהודית-ערבית. רווח בינוני בין השורות. מתבקש הנמען ([אל-חַצ'רַה] אל-אַגַ'לִיָּה) לחקור את מצב השולח.

מסמך משפטי או טיוטה. תיארוך: כנראה המאה ה-14 או מאוחר יותר. מזכיר אבן שוקיר; יוסף; אנשים מעליבים זה את זה; וחמי אישה.

פתק קצר שנכתב על ידי אברהם מיימוני (1205-1237 לסה"נ). מורה לאליהו הדיין לשלם מס גולגולת לר' זכאי המורה ולאברהים השמש.

מכתב מאת אברהם המאן וגבריאל חפץ. ביהודית-ערבית. תיארוך: המאה ה-18 או ה-19. בוורסו ישנם חשבונות בספרות ערביות מזרחיות.

קטע ממכתב מסחרי בכתב ערבי. "חיפשתי שיש בעיר/בארץ ולא מצאתי אותו... [...] דורש אותו, והוואלי דורש אותו..." דרוש בדיקה.

מסמך בכתב ערבי, ככל הנראה מכתב. נעשה בו שימוש חוזר על ידי אותו סופר עברי שעשה שימוש חוזר ב-T-S NS 111.63. נדרש בדיקה.

מכתב בערבית יהודית. ניזוק מאוד; התוכן אינו ברור. ישנן ברכות ל'אחיות' (אל-ח'וואת אל-סאדאת) וביטויי געגועים עקב הפרידה.

שבר זעיר מראש פרוטוקול בית דין שנכתב בידי חלפון בן מנשה הלוי (פעיל בשנים 1100–1138). מוזכר אדם הידוע בשם אבן קודיירא.

פתק קצר מאברהם מימוני (כיהן 1205-1237 לספירה) אל אל-שייח' אל-רצוי, המבקש ממנו לדאוג לשמן, ככל הנראה להדלקת בית הכנסת.

מכתב, כנראה. בכתב ערבי. מוזכר מחמד בן עמאר אל-תאג'ר בשורה 3. בגב ישנן מספר מילים בעברית (משלי א:ח). דורש בדיקה נוספת.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. דהוי מאוד. מוזכרים אבו אל-חג'אג' יוסף וצור וערך הדינר הצורי. הכתובת בצד ב' דהויה מדי לקריאה.

ורסו (שימוש מקורי): מסמך דהוי מאוד בכתב ערבי. רקטו (שימוש משני): קטע קטן ממכתב מכובד ביהודית-ערבית אל אבו אל-פ[רג'?].

פתק קהילתי כנראה ממשרדו של אחד נגידי בית הרמב"ם המאוחרים לר' אברהם. מוזכר עניין 'יוסף בן השמש'. תיארוך: המאה ה-13–15.

קטע שמאלי: מכתב בערבית-יהודית. קטע קטן. מוזכרת אלכסנדריה פעמיים, אך ההקשר לא ברור. 'הלכתי לר[יף?].' מוזכרים 'מקאטיע'.

קטע ימני: מכתב המיועד לרבי אליהו בן זכריה השופט. בערבית-יהודית. רק ברכות ההקדמה שמורות כאן. כתב ידו של טהור בן אברהם.

שבר מכתב בכתב ערבי עם מילים עבריות לברכות סיום. כנראה מכתב בקשה לצדקה. השולח מציין שהוא יתום וקטן ומזכיר את החג הקרב.

צד פנימי: שבר מכתב בכתב ערבי. الله تعالى في ذلك... قد تعطل شغله في هذه... قليل جدا وقد...خمس احمال صحبة اصغر مماليكه.

פתק מיוסף אל-'ראיס ר' אליה' (= אליהו השופט). בערבית-יהודית עם הכתובת בכתב ערבי. נותן הוראות או מגיש בקשה בעניין כספי.

מכתב מעמראן בן יהודה לאבו יצחק אברהם בן נתן החבר; הכותב שמע שנולד לנמען ילד ומברכו; ביקש לשמוע פרטים (כולל מין הילד)

מכתב מהשופט נתן ב. אליה הכהן. בעיקר ביהודית-ערבית (לעתים מחורז), עם פסוקים מהמקרא בראש. בקשת עזרה, נראה בענין ציבורי

קטע מכתב, ככל הנראה, בכתב ערבי. מוזכר אבו אל-ברכאת ותשלום עבור אנשים אחרים. יש גם מספרים יווניים/קופטיים. דרוש עיון.

גב (עם הכתובת בפנים): ראש מכתב בכתב ערבי. מסחרי? תאריך: 439 לאה = 1047/48 לספירה. שימוש חוזר לחשבונות ביהודית-ערבית.

קטע מכתב בכתב ערבי. מוזכר הפקיה אבו אל-חסן אל-מגרבי אל-אנצארי; מוזכר פונדוק. נראה שדן בסוגיה משפטית. דרוש עיון נוסף.

קטע מכתב. בעברית. מאוחר, המאה ה-17 ואילך. שורה 11 מוזכרת ירושלים, ייתכן בהקשר תרומות. שם רפאל תרג'ומן מופיע בשוליים.

מכתב ממנצור בן סאלם, אב דואג, לרשות מבקשת עזרה באיתור בנו שנטש את הבית וגויס לצבא. מסמכים קשורים: T-S 13J28.17 ועוד.

מכתב מיוסף. סוף בלבד. השולח מוסר שלא נהג כראוי כלפי מישהו (או אישה) או שהואשם בכך. ברכות לניסים, ככל הנראה בן הנמען.

מכתב מופנה ל'האח היקר' הארון. ביהודית-ערבית. כתב יד בסיסי עם איות מאוחרים מעניינים. מוזכר יצחק סאסי. דרוש עיון נוסף.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. קליגרפי. מבקש נוכחות דחופה בקהיר; מוזכרים אל-כהן אל-שייח' מווּפּק ו'תרסים'. ראו ENA 2808.48.

קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית. תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. מזכיר 'אפדאלוקה' ו'אל-מרוא', כנראה מחמיא לנמען או מבקש טובה.

מכתב ביהודית-ערבית לאבו זכרי הכהן, נציג הסוחרים בפוסטאט, בערך 1135. מוזכרים חיטה, הממשלה, חוסר אפשרות לקבל גמלים(?).

שבר ממחברת עם טיוטות (של מכתב) וחשבונות. מזכיר חיא [יחיה] הכהן המלמד ואבו אל-חסן ומידות כגון קיראט. (מידע מתוך CUDL)

שימוש מקורי: כנראה מכתב מ-[...] אל-דיין לאבו טאחר בן אברהם. שימוש משני: טיוטות של שטר מכר של נכס, עם פירוט גבולותיו.

קטע קטן מתחתית מכתב בערבית יהודית. ייתכן שמבקש תרופה לתת לאדם חולה (בשי אן אמן... אן אסקיה...), אך קטוע מדי לוודאות.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. מביע, ככל הנראה בציניות: 'אני אסיר תודה לו על שהוא מעליב אותי... איני יודע מה עוללתי להם...'

קטע מכתב, מתוארך ל-4 באייר 1553 לתקופה הסלאוקית (= 6 באפריל 1242 לסה'נ). כולל ברכות לאנשים שונים, ביניהם סיד אל-אהל.

מכתב ביהודית-ערבית. כתוב בדיו סגול מרשים. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-19. חיבורים: עודד זינגר ואלן אלבאום. זקוק לבחינה.

מכתב בלאדינו חתום על ידי דוד לוי מונדולפו, אולי זהה לאדם הידוע ממנו שנולד בטריאסטה ב-1797 ונפטר מחוץ לטרוויסו ב-1864

רצועה אופקית ממכתב בכתב ערבי. 3 שורות נשתמרו ברקטו. ככל הנראה מכתב משפחתי העוסק בענייני מסחר קטנים. מוזכר (אבו) סהל.

כנראה מכתב. בכתב ערבי. גדול, אך דהוי/פגום. דרוש בדיקה. בגב הדף ישנם טיוטות של שירה עברית, אולי פאנגיריק לפינחס הזקן.

מכתב תודה. בכתב ערבי. מלא בביטויי חסות ללא פרטים ספציפיים. שם השולח עשוי להיות זין ושם הנמען עשוי להיות בו אל-מכארם.

פתק קצר מאד מאלעזר לר' יוסף: 'אני זקוק מאוד לכסף, שלח אנא עם המביא.' בצד ב' יש כמה אותיות בעברית, כנראה ניסיונות עט.

מכתב ביהודית-ערבית, קטע השומר רק את שולי הרקטו וחלק מהכתובת בגב. נשלח מאלכסנדריה או אליה. השולח [...] ב' משולם (זל).

קטע קטן ממכתב יהודית-ערבי, כנראה מסחרי, כולל הביטוי 'שלחתי זאת לקירואן'; פריט בצבע מסוים; ואולי מישהו בשם אבן נאדים.

קטע ממכתב בכתב ערבי. מוזכרים: בעלי חיים, פירות, הכפר, ואנשים שמחים על משהו. בצד האחר: כמה מילים מטקסט עברי לא מזוהה.

מכתב בעל מראה רשמי בכתב ערבי. כ-5 שורות ראשונות שמורות. תאריך: כנראה סוף התקופה הממלוכית או העות'מאנית. נדרשת בדיקה.

פנים: מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. כתב פשוט. השולח מדווח שצבעו את המשי. ג'לילה, מנצור ואם השולח בסדר; האם שולחת ברכות.

מכתב ביהודית-ערבית, באותו כתב יד כמו השברים הסמוכים: ככל הנראה מנשה ב. יהושע מצור, אמצע המאה ה-11. דרוש בדיקה לתוכן.

מכתב ביהודית-ערבית, באותו כתב יד כמו השברים הסמוכים: ככל הנראה מנשה ב. יהושע מצור, אמצע המאה ה-11. דרוש בדיקה לתוכן.

שבר מכתב (פינה עליונה ימנית של הרקטו). בכתב ערבי. הנמען מכונה, בחנופה, 'אל-חצ'רה אל-סאמיה'. לא ברור כמה מהתוכן שמור.

מכתב בכתב ערבי, המסתיים בשתי מילים עבריות ([...] שלום). מוזכרים מחלה (פי אל-מרד') ושליח (אל-וכיל). טעון בחינה נוספת.

מכתב מסחרי ארוך בכתב ערבי. מתייחס פעמים רבות לשליחת ארגז (צונדוק). טעון בחינה. נוצל מחדש בוורסו לתרגילי כתיבה עברית.

מכתב ביידיש. כתוב על נייר משורטט. תיארוך: כנראה המאה ה-19. יש גם מספר מילים בכתב לטיני בשוליים העליונים. טעון בחינה.

פתקאות קצרות בערבית יהודית, ככל הנראה אחת בכל צד. זה שבורסו אולי מופנה ל'אל-שייח' אל-נפיס'. לא ברור כמה מהתוכן שמור.

מכתב לחנות אבו טאהר בן אבו נצר הכהן כליל היופי בשוק העטרים בפוסטאט; שאלה על ידיעות מבנו ואזכור אבו אל-ברכות בן עמאר

מכתב המופנה לנתנאל ב. אהרון ובנו שלמה. המכתב מלא לחלוטין בברכות לחגים. בעיקר בעברית. הקטעים בערבית כתובים בכתב ערבי

מכתב מברוך בן זכרי אל-מחמורי באיפריקייה לישועה בן ישמעאל אל-מחמורי בפוסטאט; מבקש עזרה כי מקומו הוצר על ידי הביזנטים

מכתב קטעי (טיוטה?) עם חסרונות רבים, 8 שורות; ביטויים מלאי שבח; בשורה התחתונה מזכיר 'בני מוסא בן עמראן' (=עם ישראל?)

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. מוזכרים: רבינו, בקשת תודה לשייח' אל-ת'יקה, נסיעה לשאם, אל-דיואן, הלאל אל-דולה ובקשת חקירה.

מכתב שלם ופיוטי, בכתב יד זהה ל-ENA 2806.5, מכיל בעיקר ברכות. ENA 2806.5–7 הם עותקי מכתבים לרב שלמה גאון ובנו מצליח.

מכתב דהוי מאוד. ביהודית-ערבית. תאריך: ככל הנראה לא לפני המאה ה-14, לפי הכתב והקיצורים. המכתב מזכיר סכומי כסף שונים.

קטע קטן ממכתב עסקי בערבית-יהודית. קטע (החלק העליון בלבד). תיארוך: המאה ה-11 או ה-12. מזכיר עבדאלה בשוליים העליונים.

גב: פתק קצר בערבית יהודית בעניין נוכחות במקום כלשהו ובקשת טובה מהנמען. גב: רשימות חשבונות המזכירות מוסא וסכומי כסף.

חלק ממכתב המתייחס לספרים (דפאתיר), המזכיר את רבנו האי ז'ל (ככל הנראה רב האי גאון). הדובר מזכיר את אבו סעד בן אחותו.

מכתב ביהודית-ערבית, המזכיר שופט ודודו יוסף, אבו אל-עלאא וכמה סכומים בדינרים. בצד האחורי חותמת ערבית עם ___ סולימאן.

מכתב קצר בנוגע לתשלום המגיע לטוביה, וכן הוראות לביצוע רכישה. בעברית. על קלף. תיארוך: כנראה המאה ה-11. בגב נראה שיר.

מכתב המופנה לקהילה. בעברית. המילה 'מצרים' מופיעה בכתובת בגב. דהוי מדי לקריאה. מזכיר שמואל מסוים שלוש שורות מהתחתית.

קטע מטקסט בערבית-יהודית. ייתכן שמדובר במכתב, אך כל הקטע השמור מכיל הוראות מוסריות, ולפיכך יתכן שמקורו בטקסט ספרותי.

כנראה טיוטה של פתיחת מכתבים — בצד הפנים למשה בן מבורך (?), ובצד האחורי לאדם בשם ישועה. ביניהם כתב ערבי הדורש בדיקה.

גב (שימוש מקורי): קטע קטן של מכתב בערבית יהודית. נעשה בו שימוש חוזר בפנים לטקסט העוסק בלוח השנה ובתוספות ליטורגיות.

מכתב בעברית. מחוק עם קווים אנכיים. אולי מכיל גם חשבונות. מאוחר. 'וגם אמור להם... בינך לבינה, כי יש לה רק 20 פרחים'.

מכתב מסחרי. בכתב ערבי. השולח מזכיר דברים שונים ששלח. אולי מתייחס לאי-שקט ברמלה. גם שלח תוב לרמלה. דרוש בדיקה נוספת.

שבר מכתב מרבי שלמה בן אליהו. ביהודית-ערבית. מזכיר את בית הכנסת ואת אבן אל-סקילי. מסתיים ב'ואללה אלעאלם' (וה' יודע).

שבר מכתב (פינה תחתונה ימנית). בערבית-יהודית. מזכיר את 'סיידנא' פעמיים, נשבע בירושלים, ומזכיר את יחידת המטבע רובאעי.

מכתב ממובארק בן צדקה אל-טראבלסי לנמען ששמו דהוי בעיקרו. בכתב ערבי. שמורות ארבע השורות הראשונות ברקטו והכתובת בורסו.

מכתב בערבית יהודית, ככל הנראה מכתב מגרבי מהמאה ה-11. מזכיר ברקטו נשים בשם סיתאת וסית אל-אהל. דהוי למדי. דורש בדיקה.

שבר מכתב בערבית-יהודית. כנראה קריאה לצדקה. בעץ מן תצדק... ואנא ואללה האלך צאיע... לי מא יקום בי למא... וקלה חילה...

שבר מכתב, עם פתיחה שירית עברית וכתובת בכתב ערבי שנשתמרה חלקית בורסו. הנמען הוא אבו יעקוב יצחק. (מידע בחלקו מ-CUDL.)

שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית. בורסו יש גם ביטויים ממסמך קודם בכתב ערבי: 'מא תסאפר אלא... ולא מלג'א תלתג'י א[ליה]'.

מכתב עסקי ביהודית-ערבית. הכתב והפריסה מצביעים על שהוא ממאת אברהם ב. פרח, מופנה לאבו זכרי יהודה (ב. מוסא אבן סוגמר)

מכתב ביהודית-ערבית. תיארוך: ככל הנראה ממלוכי או עות'מאני מוקדם. ארוך למדי. מוזכרת אשת מאיר הסופר מסוים. דרוש עיון.

מכתב בכתב ערבי. מוזכר אחי השולח עבד אל-כאפי הגר עמו בבית. מתייחס למישהו בתור 'סיידנא' בטקסט השולי. דרוש עיון נוסף.

מכתב בכתב ערבי. תקופה עות'מאנית. עוסק בענייני מסחר, מוזכרים אלמוג הודי (מרג'אן אל-הינד) ועופרת (רצאץ'). דרוש עיון.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. כולו ברכות ושבחים לאליהו השופט. כמעט שאין גוף מכתב. ברכות לשלמה בשוליים. מועמד טוב לאיחוד.

מכתב ציבורי מאחד הנגידים הרמב"מיים (המאה ה-13 או ה-14), הקורא לשלם לגבאי את הסכום שנהבטח לפדיון שבוי. בראש: 'אמת'.

מכתב בקשת צדקה ליצחק ברוך. בעברית. תאריך: מאוחר, ייתכן המאה ה-16 או ה-17. הכותב הוא מורה. מוזכרת ירושלים בשורה 32.

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. תאריך: תחילת המאה ה-13. ברכות לאליהו השופט. אותו כתב יד כמו T-S 10J15.23 ו-T-S NS 163.86.

מכתב בעברית וביהודית-ערבית. כתב יד גדול ורשמי. שמורה רק הפינה השמאלית העליונה. ככל הנראה גיוס כספים לפדיון שבויים.

קטע קטן ממכתב בערבית-יהודית. מתייחס לבית הכנסת ולקהל הנכבד: '...עד ביאת הגואל...אל בית הכנסת...הגמאעה אלכרימה...'.

מכתב מיפת בן מנשה לאחיו חלפון בן מנשה (פעיל 1100-1138 לספירה). שבר (פינה עליונה שמאלית של הפנים). (מידע מתוך CUDL)