מכתבים מגניזת קהיר — עמוד 74

גב: פתיחת מכתב עם רק כמה שורות ברכות שמורות. גב: שני שמות (אבו [...] ועובדיה, בני אל-חלאל), ככל הנראה שולחי המכתב.

קטע מכתב (פינה עליונה שמאלית) בעניין עסקאות פיננסיות. הנמען מכונה 'חצ'רת רבנו'. מוזכרת מכירת משהו ברווח של 1 דינר.

קטע ממכתב ביהודית-ערבית, ככל הנראה המלצה לצדקה. מוזכרים מישהו הנקרא 'אל-חאסד', השם יהודה, ותיאורים של נסיבות קשות.

מכתב מטהור בן אברהים לחנאנאל בן שמואל. המחצית הראשונה של המאה ה-13. שמורה הפתיחה בלבד. מוזכר אבו אל-פצ'ל בן יהודה.

מכתב מ[שלמה] צ'זאנה ושות' לחברת קארו אי פרנסס. ביהודית-ערבית. תאריך: כ"ב אב ה'תקס"ח = 15 באוגוסט 1808. דורש בדיקה.

מכתב משפחתי/עסקי מאוחר בעברית חתום על ידי יהודה דוראן; מזכיר סחורות שנשלחו מפסטאט/קהיר לוונציה ודן בכמה בנות משפחה

מכתב מאוחר ביהודית-ערבית מ-29 בינואר 1807 (כ' שבט תקס'ז) מאת אברהם המן וגבריאל חפץ אל מרקדו קארו ושותפו אברהם הלוי

מכתב עסקים, מחצית ראשונה של המאה ה-16. הנושא הוא מחלוקת בין סוחרים שעסקו בעורות, פלפל ועופרת. מוזכר אברהם ב. חיים.

פתק בלתי רשמי מאבו אל-פרג'. בכתב ערבי. מתלונן על מחלתו ועל אי-יכולתו לצאת. מבקש לשלוח משהו עם נושא הפתק. אולי יין.

קטע ממכתב פרטי. מוזכרים מוות ותכריכים כחלק מברכות הפתיחה. נעשה בו שימוש חוזר בגב הדף לרשימה עברית או לטקסט ספרותי.

קטע זעיר, מכיל בעיקר משפטים מחורזים, אולי ממכתב או שיר לכבוד חלפון מסוים, אך נשאר מעט מדי טקסט. תיארוך: המאה ה-12.

פנים: מכתב עם פתיחה מחורזת, אך ללא שמות שמורים. אותו כתב יד ממשיך בצד האחר, יחד עם טקסטים קצרים בעברית ובכתב ערבי.

קטע מכתב. רק חלק מהפתיחה שמור. הנמען מכונה 'נין הגאונים'. בערבית-יהודית. כתב ספרדי. בגב שם שלמה הלוי מופיע פעמיים.

תרגילי כתיבה בכתב ערבי. תאריך: מאוחר, כנראה המאה ה-18 או ה-19. בעל ערך תיעודי שכן יש העתק של תחילת מכתב ל'אח יקר'.

כמה מילים בכתב ערבי. ייתכן שזו ברכה ורשימת כתובת של מכתב? מתייחס לאישה בשם סת אל-נצ'ר בת [...] ואחר כך 'אחיו שלה.'

שבר ממכתב, ככל הנראה. בערבית-יהודית. מזכיר את ר' ניסים. על הגב יש מילים אחדות בכתב ערבי (אולי משבר אחר שנדבק כאן).

קטע מכתב ביהודית-ערבית, אולי. מהתקופה הימי-ביניימית. בית-דין מוזכר בשורה 2 וסכום דרהמים בשורה 3. דורש בחינה נוספת.

מכתב מסחרי שנשלח מיצחק ויוסף (כנראה בבבל) ליהודה השר. מוזכרים מסע להודו וסחורות כולל זהב וכסף גלם. ספר ההודו VI,7

מכתב ממח'לוף ב. מוסא לאבו עלי יחזקאל ב. נתנאל הדמיאטי. מאשים אותו ואת אבו נצר ב. אלישע בקשר נגדו לרמות אותו מכספו

מכתב אל אברהם בן נתן אב בית הדין; בעברית; 28 השורות הראשונות של ההקדמה שמורות; כתוב בסגנון אלגנטי; כתב חד ותלמודי

מכתב, ככל הנראה. ביהודית-ערבית. דהוי מאד. מוזכר 'אל-מאמלוק' (ייתכן מכתב), אך גם שני עדים, ייתכן עוסק בענין משפטי.

מכתב ביהודית-ערבית. קטע זעיר: שמור רק הפתיחה וחלק מהכתובת בכתב ערבי. הכתב כמעט ודאי זהה לכמה מכתבים מוכרים אחרים.

קטע מכתב (מחצית שמאל של הגב) של פנייה ל'אלחבר המועלה'. הכותב נראה מבקש כסף בהקדם האפשרי ואולי כבר ביקש כסף מהחזן.

קטע מראש מכתב ממשרדו של יהושע המיימוני, עם המוטו שלו, המזכיר אברהם השר. יהושע המיימוני חי בשנים 1310-1355 לספירה.

מכתב מסחרי קצר, המזכיר הגעת מכתב מהנמען עם אבו אל-כ'יר ומשלוח של 30 רטל של מרמל טוב. בכתב ידו של משה בן לוי הלוי.

מכתב משפחתי. ככל הנראה כתב ידו של אבו סהל לוי (נפ' 1211). מוזכרים אבו אל-חסן (ידותון) ומוסא/משה, שעזב כשהיה חולה.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. רצועה אופקית דקה מהאמצע. מוזכרת שליחת דברים ומכתבים. ייתכן שמוזכר מישהו בשם אהוב בשוליים.

קטע קטן ממכתב בכתב ידו של יהודה אבן אל-עמאני (תחילת המאה ה-13). ככל הנראה קשור ל-T-S AS 157.364 ו-T-S AS 157.365.

מכתב שלם מהמאה ה-15 ואילך, עם ב'ה בשוליים העליונים. מוזכרים שמואל ג'רבי (השולח?), דוד ושלום, ו'ברהם אל פורטוגיש'.

מכתב משלמה צ'זאנה ושות' לחברת קארו אי פרנסס. ביהודית-ערבית. תאריך: ט' תשרי ה'תקס"ט = 30 בספטמבר 1808. דורש בדיקה.

מכתב משלמה צ'זאנה ושות' לחברת קארו אי פרנסס. ביהודית-ערבית. תאריך: א' כסלו ה'תקס"ט = 20 בנובמבר 1808. דורש בדיקה.

מכתב משלמה צ'זאנה ושות' לחברת קארו אי פרנסס. ביהודית-ערבית. תאריך: ג' כסלו ה'תקס"ט = 22 בנובמבר 1808. דורש בדיקה.

מכתב עברי דהוי ופגום מאוד המופנה לקהילה. רוב הטקסט השמור מכיל פסוקים פיוטיים בעברית. בגב הדף נשמר רק חלק מהכתובת.

קטע ממכתב בערבית-יהודית. מוזכרים בו משי מסוג לאסין ופוסטאט ואדם שבילה שנתיים במקום מסוים. כתב ידו של יפת בן מנשה?

קטע ממכתב ביהודית-ערבית. כתב יד יפה. מוזכרים: אבי הנמען, השכנים, ועלייה לפגוש את הרייס. בצד האחר: שירה בכתב ערבי.

כתובת מכתב, בכתב ערבי. הנמען הוא 'מולאי אלשייח' אלג'ליל אבו אלמנא יוסף אליהודי' והמכתב מאת אבו מוסא אלמע'ריבי(?).

טקסט מאוחר יותר: פתק קצר מהלל בן עלי (פעיל 1066-1108 לספירה) למבורך בן סעדיה (1078-1111) שהוא שלח לו קלף לבנטיני.

מכתב עסקי מסיבאע, באסיוט. בכתב ערבי. תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11 או ה-12. שבר (פינה עליונה ימנית של הצד החיצוני).

פתק המופנה ל'אחי יוסף' בלדינו, כתוב בכתב יד גס, בדיו סגול. תיארוך: כנראה המאה ה-19. מזכיר מספרים, אולי סכומי כסף.

חלק תחתון של מכתב בכתב ערבי. מזכיר סכומי דרהמים שונים. מזכיר אישה (אל-ממלוכה) מספר פעמים. דרוש בדיקה נוספת לתוכן.

ורסו: תוספת למכתב משופט בפוסטאט לאשתו באלכסנדריה, מעודד אותה לקנות גלימה ומייעץ לה על הנסיעה חזרה ועניינים אחרים.

שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית המופנה לאישה. ביטויים שורדים: 'מא קדרתי... עלי כתאב תעלמיני בכבר... פאללה יעגלך...'

שני קטעים ממכתב רשמי ביהודית-ערבית לקהילה/ות ('אחינו אנשי גאולתנו'); גב מזכיר 'וחמודנו סופרנו' ואת הגאון (מצליח?)

פתק בגב הדף: לקרוא את הרוקע. תוכנו שהם מבקשים ממנה להשאיל להם בדים וווילאות. נראה כהערת תיוק ממזכיר האישה האצולה

מכתב מישועה ב. מבורך האלכסנדרוני, במליג', לנמען לא מזוהה. בעברית וביהודית-ערבית. קטע (פינה עליונה ימנית של פנים)

חוזר מהנגיד שמואל ב. חנניה לכל הרשויות ברי"ף להביא לבית הדין בפוסטאט את אברהם ב. מנצור שחב להלל ב. צדוק 500 דרהם

פתק/פתקים מרבי שלמה בן אליהו אל אל-שיח' אל-ת'יקה הבת-אלה, בנושא פתאוות; מתחת: חשבונות בכתב ערבי ובמספרים קופטיים

מכתב מופנה לנכבד [...] בן חלף בן סעדיה. בעברית. מכתב פורמלי עם רווחים רחבים. שמורה רק ההקדמה העברית ומספר מילים.

שני מכתבים מאוחרים ביהודית-ערבית (מקורי ותגובה?). אחד חתום יוסף בן קוואל והשני אברהם גאליאנץ(?). דרוש עיון נוסף.

קטע מכתב ביהודית-ערבית. הנמען מכונה 'אחי'. התוכן אינו ברור; מוזכר מישהו החושש מפני מוות וכן מס הגולגולת (ג'זיה).

קטע מכתב מנסים בן נהריי לאבו אל-פ[ר]ג' דניאל בן [...] הכהן, בפסטאט. ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11. דורש בדיקה.

גב: אפשרי שזוהי פתיחה מחורזת של מכתב, המורכבת בעיקר משבחים כלפי הרב. גב: כמות קטנה של טקסט ערבי חלקית בלתי קריא.

גב: קטע מכתב בכתב יד גס, המזכיר מות אישה, מתה וערסה על השלחן. גב: מכתב ניחומים בכתב יד שונה, המזכיר אבלות (ספד).

מכתב בכתב ידו של יפת בן מנשה ככל הנראה לאחיו חלפון בן מנשה. הרקטו כה דהוי שרק כמה מילים (כגון 'אל-פד'ל') קריאות.

צד א: מכתב ביהודית-ערבית. דהוי ביותר. צד ב: טיוטות של נוסחאות ממכתבים בערבית (כולל כתובת לאבו אסחאק באלכסנדריה).

קטע ממכתב עסקי ביהודית-ערבית; תיארוך: ככל הנראה המאה ה-11; השולח כותב מאלכסנדריה ב-5 בסיון; מזכיר קרב ומות אנשים

מכתב בכתב ערבי. דהוי מאוד. ביטויים בודדים קריאים כגון 'מה שאני חפץ מחסדך ומנדיבותך הוא...' ו'בחוק מוסה בן עמרם!'

שבר זעיר המהווה את תחילת מכתב המופנה ל(נגיד) מבורך בן סעדיה (1078-1111 לספירה), שנכתב על ידי חלפון בן מנשה הלוי.

מכתב ביהודית-ערבית. פגום מאוד. מתייחס למכתב מהוואלי; ואנשים כגון 'סיידנא'; טאהר; הגעת אל-זריז; ואבן אל-מקאניעיה.

מכתב ממשרד הנגיד יהושע (נפטר 1355) אל אבו אל-פרג השמש. שבר (חלק עליון בלבד). עוסק בהופעת אשת השמש בפני בית הדין.

רקטו: סיומו של מכתב פנייה לבקשת סיוע. ביהודית-ערבית. תיארוך: סביב תחילת המאה ה-12. מתבקש הנמען להיפגש עם סיידנא.

מכתב בעברית וביהודית-ערבית. מוזכרים זין אל-תג'אר ורבנו נהריי גאון הישיבה (= נהריי בן נסים?). שם השולח אולי יוסף.

תד'כירה (זיכרון דברים, שטר מטען) שנערכה על ידי נהריי בן נסים עבור יהודה בן ח'לפה. שלמה ושמורה היטב. דורשת עריכה.

מכתב בערבית-יהודית. כנראה מכתב מסחרי מהמאה ה-11. השם 'יוסף' מופיע בכתובת, אך השאר מטושטש מאוד. דרוש בדיקה נוספת.

פנים: סוף מכתב בכתב ערבי. השולח מבקש תגובה עם חדשות על 'סיידנא' (=אברהם מימוני) ועל האם, הילדים, והאח אבו מנצור.

שבר קטן של מכתב ביהודית-ערבית. מזכיר רופא (אל-חכים) ונותן הוראות עסקיות. בגב: מסמך נפרד בכתב ערבי, אולי גם מכתב.

מכתב בכתב ערבי, כנראה מהארון בן מוסא הכהן לאביו בפוסטאט. חלק גדול מהנייר המקורי נשמר, אך הטקסט פגום וקשה לקריאה.

טקסט בעברית, כנראה מכתב. כתוב על קלף. מתאר איש שנשדד על הדרך. השודדים אפילו לקחו את הכתב (המסמך/המכתב) שהיה עמו.

קטע מכתב קצר ברקטו; שתי שורות פנימיות וחלק מהשוליים שמורים. בורסו ישנם שמות האל ביהודית-ערבית. דורש בחינה נוספת.

מכתב ממנצור כהן לאליהו השופט. בעיקר על עסקאות סוכר. מוזכרים אבו סעד, אבו אל-ת'נאא, אל-מהד'ב ואחיו יוסף של השולח

מסמך על קלף(?); כנראה בכתב יד הלל בן עלי או חלפון בן מנשה; שבר קטן, גב ריק; מזכיר יתום ומתנה; כדאי לחפש צירופים

קטע מכתב ביהודית-ערבית. תאריך: המאה ה-11 או ה-12. עוסק במסחר, כולל בפלפל ובקמח. מוזכרים אבו אל-פצ'ל ואבן סיבאע.

קטע מכתב. ביהודית-ערבית. השולח פותח בדברי נחמה על צרת הנמען. תאריך: כ"ה אב [4800+]175 = ה'תתקע"ה = 1215 לספירה.

מכתב/עצומה ביהודית-ערבית. קטע מפינה תחתונה ימנית. מרווח רחב בין השורות. מוזכרים דניאל הנשיא הגדול ו'צרה גדולה'.

שבר קטן, אולי ממכתב. יד תימנית. ככל הנראה שומש מחדש בכריכת ספר. מזכיר את יוסף ב' יהודה הכהן ולפחות שם אחד נוסף.

מכתב מאוחר מיהודה לוי, המזכיר אנשים כולל יוסף, מספר נשים כולל ריקה וקמר, ורחמים בוחיירי. (מידע חלקית מתוך CUDL)

שבר ממכתב עם מבוא עברי מורחב. מעט מהתוכן המקורי נשמר. מזכיר 'ח'דמה' (שירות) ומלאכת המלך. (מידע חלקית מתוך CUDL)

מכתב ביהודית-ערבית. מתייחס להקדש, לבעלות על בית ולתקופה של שלושה חודשים. נראה כבכתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם.

שבר מכתב ביהודית-ערבית. בכתב-יד ספרדי, ערוך כמעט כטקסט ספרותי. שמור מעט. בצד השני יחזקאל מ'ח:32–34 בכתב-יד אחר.

מכתב ביהודית מיהודה ליב האשכנזי לנגיד יצחק שוֹלָל. תאריך: 1502–1517. מברך את הנגיד על החזרתו לתפקיד שממנו הודח.

שבר מכתב, חתום על ידי השולח מוסטפא שאהין. בכתב ערבי. תאריך: 3 רמדאן 1166 להג'רה, 1753 לספירה. דורש בדיקה לתוכן.

רקטו הוא מכתב בכתב ערבי. החלק התחתון דהוי מאוד. לא ברור אם בלוקי הטקסט המרובים בורסו קשורים זה לזה. דורש בדיקה.

שבר בשירה עברית, אולי ממכתב. אולי גם טקסט ספרותי. מתייחס להגעת מכתב או מכתבות, 'אותות ומופתים', 'שרינו קראוהו'.

רקטו: ראש מכתב בשירה עברית המופנה לנכבד, אולי הנגיד: 'ויודע דעת עליון שר הזמן ונסיכו... ייי דרכו נגיד מישרם...'

שבר מכתב ביהודית-ערבית. נשתמרו רק מספר ביטויים, ביניהם 'שחרור הנערה' (ח'לאץ אלצביה), ביטוי המתייחס לעיתים לידה.

נוסחאון למכתבים ביהודית-ערבית מחורזת. מכיל בעיקר כינויי כבוד וברכות. הצד הפנימי מסתיים ב'פצ'ל אח'ר' (חלק נוסף).

פתיחת מכתב אל הישיבה בצפת, מתחילת המאה ה-16. השולח מדווח על פטירתו של שמואל בהלול. (נתונים מ-FGP מאת אברהם דוד)

נוסחאות לניסוח מכתבים ביהודית-ערבית, כולל הוראות לכתיבה למלכים ולוזירים. אפשרי שמדובר בצירוף עם BL OR 10112B.12

טיוטה של מכתב (או תרגיל כתיבה) בכתב ערבי ביד גסה. השם שלמה מופיע בין השורות בכתב עברי. בצד הרקטו יש שירה עברית.

מכתב בערבית יהודית. שבר (צד ימין בלבד). תיארוך: המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. מוזכרים ולי אל-דולה, פסטאט וחנות.

מכתב מאוחר ביהודית-ערבית מאת אברהם המן וגבריאל חפץ אל קארו אי פרנסס וחברה, מתוארך 1807 לספירה (י"ט תשרי תקס"ח).

פנים: מכתב קהילתי ביהודית-ערבית, אולי מופנה לאל-מחלה. גב: טקסט עברי עם ציטוטים ממקורות רבניים שונים כמו התלמוד.

מכתב, או טקסט ספרותי המתחיל בבסמלה. תוכן השבר אינו ברור מיד אך יכול להיות פתק לא-פורמלי לפוסק הלכה. דרוש בדיקה.

מכתב בערבית-יהודית. תאריך: כנראה המאה ה-13 או ה-14. מזכיר את רבנו דוד (השם יברכהו), ומרחיב על רצון השולח לשרתו.

פנים: שבר קטן ממכתב עברי של פנייה לעזרה עבור אדם עני. גב: שבר קטן של מכתב בעברית, בכתב שונה (יחיאל בן אליקים?).

שבר ממכתב או עצומה בכתב ערבי ממווּפַּק בן היבה. תיארוך: ככל הנראה תקופת האיובים או הממלוכים. מזכיר את דמיאט(?).

פתק קצר בכתב ערבי המופנה לאבו אל-טאהר, המבקש ממנו 'לרדת עם [...]' ולעשות משהו כטובה. נוצל מחדש בוורסו לחשבונות.

שני שברים ממכתב פרטי מאוחר. בערבית יהודית (מגרבית?) ובעברית. מזכיר אישה שנמצאת במצוקה גדולה. חיבור: אלן אלבאום.

רקטו (שימוש משני): פתק לא רשמי מסית אבו אל-חסן לצדקה, המבקש ממנו [...] עבור האישה הזקנה על ידי עלייה לקהיר מחר.

שבר קטן של מכתב משפחתי בערבית-יהודית עם קצת עברית. מתייחס למישהו שבריאותו טובה ושוהה אצל הדוד מצד האם של השולח.