T-S 13J20.9

תיאור

מכתב מיצחק בן ברוך, השוהה בסמנוד, אל אשתו בפוסטאט. כתוב בעברית. הכתובת על המכתב היא: "להימסר לאיתן האזרחי (השוו תהלים פ"ט) אבו אלביאן החזן". במכתב הוא מביע את געגועיו ומפציר בה לשמור על בנם ולחיות בשלום עם אם ת'נאא', אשר את החומש שלה הוא עדיין צריך להשלים. הוא מבטיח שינסה לשוב הביתה ברגע שיוכל, מיד עם השלמת עבודתו. כן הוא שולח דרישת שלום לאבו אלביאן. הוא מציין שהמכתב נכתב בראשון בכסלו בסמנוד, ושהוא בילה את השבת בבנהא, וכי לא טעם דבר מאז יציאתו ביום חמישי ועד ליל שישי. תיארוך: בערך 1180–1200 לסה"נ, שכן אם ת'נאא' מופיעה כתורמת קודקס תורה (מצחף/חומש) לבית הכנסת העיראקי במסמך משנת 1181/82, וכן במסמך משנת 1186, והיא מופיעה גם במסמך נוסף (בערך 1200 לסה"נ) ובמסמך מאוחר יותר (בערך 1201 לסה"נ). דיון קצר בפעילותה מצוי אצל גויטיין ופרידמן ("סוחרי הודו"), וכן במהדורה העברית של "ספר הודו", כרך ג'. אבו אלביאן החזן יכול בהחלט להיות משה בן לוי הלוי (הצעתו של עודד צינגר), דבר התואם את התיארוך. ייתכן גם שהביטוי המוזר שלאחר שם השולח (יש לו עצה(?)) הוא תאריך: [1]511 לשטרות = 1199/1200 לסה"נ.

Princeton Geniza Project description: Letter from Yiṣḥaq b. Barukh, in Sammanūd, to his wife, in Fustat. In Hebrew. The address reads, "to be delivered to Eitan ha-Ezraḥ (cf. Psalms 89) Abū l-Bayān the cantor." He expresses his longing and exhorts her to look after their son and to get along with Umm Thanāʾ, whose ḥumash he still needs to complete. He says he will try to come home as soon as he can, when his work is finished. Greetings to Abū l-Bayān. He says the letter was written on the first of Kislev in Sammanūd, and that he spent Shabbat in Banhā, and that he didn't have a bite to eat between his departure on Thursday until Friday night. Dating: ca. 1180–1200 CE, as Umm Thanāʾ appears as donating a Torah codex (muṣḥaf/ḥumash) to the Iraqi synagogue in Bodl. MS heb. f 56/50 (PGPID 6539) (1181/82 CE) and in Bodl. MS heb. f 56/49 (PGPID 6538) (1186 CE), and she appears also in T-S K15.3 (PGPID 1332) (ca. 1200 CE) and BL OR 5549.6 (PGPID 479) (ca. 1201 CE). There is a brief discussion of her activities in Goitein and Friedman, India Traders, p. 793 (and in the Hebrew edition of the India Book, vol. III, doc. 56). Abū l-Bayān the cantor could well be Moshe b. Levi ha-Levi (suggestion of Oded Zinger), which fits with the dating. It is also possible that the puzzling phrase after the sender's name (יש לו עצה(?)) could be a date: [1]511 Seleucid = 1199/1200 CE.