מכתב מאדם לא מזוהה בהודו אל נמען לא מזוהה בפוסטאט, כתוב ביהודית-ערבית

תיאור

מכתב מאדם לא מזוהה בהודו אל נמען לא מזוהה בפוסטאט, כתוב ביהודית-ערבית. תיארוך משוער: המאה ה-12. הקטע נפתח באופן חידתי: "...והוא מתפלל לאל יום ולילה שיצילנו מכם (לשון רבים). אופיו אינו נעלם מכם — שאינו אוהב שאיש יסתמך עליו — שכן אתם גידלתם אותו ומכירים אותו טוב מכולם, והוא הגון בעסקיו. הוא נע ונד (יתרכ̇ד) בין מלבאר לציילון, וסחורותיו בעדן מדי שנה. מטרתו להחליף(?) בתקווה, ואז לצאת, אך אין להימלט מכישלונות (אג̇אחאת). גם זאת אינו נעלם מכם. אם תוכלו להתאזר בסבלנות עד שייצא, מוטב, ואם ברצונכם לקבל את סחורותיכם (מוקדם יותר), פשוט שלחו לו מכתב בכתב ידכם, והוא ימסור אותן לכל מי שתאמרו לו. העבד (= אני) מבקש מטובכם לשלוח את החשבון...". כאשר המכתב מתחדש בשוליים, הוא מזכיר כמות של אלפי בהארים (ככל הנראה סך החבילות שנשא שיירת הכארם בעת כתיבת המכתב); דבר-מה שאינו מצוי בקלות בהודו; ואגוז מוסקט (בסבאס). המכתב ממשיך בצד ההפוך ב"חסבי אללה"; דיווח על מחיר הציפורן; השולח מציין שלא יצא לעדן השנה, אלא שלח מעט לכה עם יוסף בן אבו אלמנא. (משפט זה יכול להתפרש גם שיצא לעדן השנה *רק* עם מעט לכה עם יוסף, אך פרשנות זו פחות סבירה.) אם יוסף נמצא כעת בפוסטאט, על הנמען לסייע לו לשלוח את סחורות השולח, "שכן ידעתי שאתה טוב לזרים". דרישות שלום למגוון אנשים, ובכללם אברהם. חלק מהמידע מבוסס על תיאורו של גויטיין בהערותיו למכתב (בלתי מפורסמות).