מכתב ממכארם בן מוסא אבן נפיע, השוהה בעידאב, אל (חתנו?) החבר ישועה בן יאשיהו מצאצאי רב שמעיה גאון, בפוסטאט

תיאור

מכתב ממכארם בן מוסא אבן נפיע, השוהה בעידאב, אל (חתנו?) החבר ישועה בן יאשיהו מצאצאי רב שמעיה גאון, בפוסטאט. בערבית-יהודית. תיארוך: זמן קצר לאחר 1141 לספירה בקירוב, שכן במכתב מוזכר קבלה על מס הגולגולת לשנת [5]35 להג'רה. השולח הגיע בשלום לעידאב באמצע חודש רמדאן. הוא שריין לעצמו מעבר לעדן בתא אחד (בליג', מילה שמקורה במלאית) באונייה של אלדיבאג'י, יחד עם נהראי (בן עלאן) ואבן אליתים. הם סיימו לטפל בענייניהם ובכוונתם להמשיך במסע לאחר החג. הוא מזכיר: חתיכת נחושת שיש למכור; שיש לשמור על קודקס התנ"ך הגדול מפני העכברים; שיש למכור את עפצי האלון; ושיש למכור את הבקבוקים (קמאקם) אם אפשר להשיג עבורם מחיר מסוים, אך אחרת יש לתת אותם לבו נצר כדי שיכין בהם מי ורדים. הוא משאיר הוראות לטיפול במס הגולגולת שלו: "באשר למס הגולגולת, נשארו אצלי / חייבים לי 3 (דינרים) אצל הבה מקודם. קיבלתי ממנו את הקבלה (אלבראאה) על דינר ופרוטות (דינאר וכסר, ראו אותו ביטוי לגבי מס הגולגולת בת"ש 13J25.6). כעת היא אצל ת'אבת אך חסר בה סימן רישום (עלאמה). ולשנת [5]35, דינר אחד ו-2 קיראט ודרהם אחד. אם תזניח זאת עבורי, אני אבוד. 'אם תראם מעלים עשן, (עליך?) לחשוב שהם מבשלים.'" (משמעות הפתגם הזה בהקשר זה אינה ברורה.) הוא שלח 33 דרהם של סחורה תימנית (חב קרץ?) עם מוסר המכתב; הנמען צריך למכור אותה מעט מעט. דרישות שלום לנמען, לזקן ולשמעיה; לאחות ולאם של השולח, לדוד מצד אביו ולבנו זין ולאשתו, לדודה מצד אמו ולבנה, לסעוד, ולת'אבת ולאחיו. יש להזכיר לת'אבת לסחוט את היין עבור השולח. על כולם לדאוג ל"זקנה". דרישות שלום לסייד אלכל בן נחמן (המוכר ממסמכים נוספים) ולברהון, ובסיום שוב תזכורת נחרצת לא לשכוח את מס הגולגולת. על גב המסמך, מלבד הכתובת, נמצאת מרשם רפואי בכתב ערבי, המועתק חלקית לערבית-יהודית. (המידע מבוסס בחלקו על גויטיין, על הציטוטים ב-India Book II, ועל המילון של פרידמן, ערך דכ'ן.)