מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מהתקופה הממלוכית או מראשית התקופה העות'מאנית

תיאור

מכתב בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה מהתקופה הממלוכית או מראשית התקופה העות'מאנית. עוסק בענייני משפחה ועסקים. מוזכרים בו: "אדוני הקאצ'י"; הוראות שונות בנוגע לעסקאות ולמכתבים; וכן הקטע "הילד עטיה כבר נגמל, והוא רוצה לאכול סוכר בכל שעה ושעה" (אלולד עטיה יל מפטום ויריד אלתנקל אלסוכר סאעה סאעה). כמו כן מוזכר אבן אבו ג'אבר "שהוא מאלקתם", ונאמר כיצד עליו לשלוח מכתב לבנו אבו אל-יֻסר "לאלקתם" בעניין בתו של מנצור הסופר, בנוכחותו של סלימאן בן זכרי. בהמשך מופיעה הזמנה של סוכר וחלווה עבור הילד עטיה. בצד ה-verso ישנה התייחסות לסבל הנגרם בשל אבן אלקֻדרי (? אלקודרי). הכותב מאיץ במכותב מספר פעמים למהר (סרעה סרעה סרעה). לאחר התאריך ב-verso מופיעה הוספה (postscript). שם מוזכר שוב אבן אבו ג'אבר; סבון; ושוב הבקשה להשיג ממנו מכתב לבנו אבו אל-יֻסר בעניין בתו של מנצור הסופר; ושוב מוזכר הילד עטיה. "בעוונות ראח פלוס כתיר לצלמא" — כלומר, בשל עוונותינו אבד לנו כסף רב לידי העושקים. נראה כי השולח מודאג שאין בידיהם די אמצעים לפרנס את הילד. שוב חוזר ומציין שהוא נגמל בשלום ושהוא רוצה ממתקים (יֻריד אלתנקֻל) "כי הוא רגיל בפינוק" (והו מעוּוד בדלאל). בנוסף חוזרת ההזמנה לסוגים שונים של סוכר וחלווה.