מכתב הנכתב בשם יחיא בן עמאר מאלכסנדריה, ומופנה אל עולא הלוי בן יוסף, הידוע גם בכינויו אבו אלעלא צאעד בן מנג'א, פרנס (פקיד רווחה חברתית) ונאמן בית הדין בפוסטאט, המתוארך למסמכים מהשנים 1084–1117. המכתב כתוב בערבית-יהודית בידו של חלפון בן מנשה (פעיל בשנים 1100–1138 לסה"נ). יחיא מבקש סיוע כספי, ובמיוחד עזרה בפירעון חובותיו. בין התלויים בו נמנים ילדיו ואמו הזקנה והעיוורת. כשלא היה מסוגל עוד לשאת את מראה בני משפחתו סובלים מרעב, ברח מן הבית. זה זמן מה הוא מסתתר מפני נושיו, שחלקם מוסלמים. לאחרונה הגיעו אליו ידיעות כי אמו גוססת, והוא חושש שתמות "באשמתו" לפני שיוכל לשוב אליה ולקבל את מחילתה. המידע מבוסס בין היתר על "החברה הים-תיכונית" של גויטיין, על כרטיסיות המפתח שלו ועל עבודתו של כהן.
צאעד, כגק מרור עולה הלוי הנאמן נאמן בית דין ורצוי הישיבה — [ותקובל] תפילתה הטובה,
וישימה לעד מבוקשת ולא מבקשת, ויספיק לה מפני מה שהיא חוששת ממנו, ויראנו את שמחת
בני בנה, ולא ימנע ממנה הצלחה טובה, ויהיה בעזרה ויושיעה למען שמו
הגדול, וכן יהי רצון. עבדה מודיע לה שהוא מאנשי אלכסנדריה, ממי
שמעולם לא נהג אף יום לבקש דבר מאיש, ולא גילה פניו לאיש,
והיה מתפרנס ומעביר את זמנו בעודף ובחסר, ועל צווארו ילדים ומשפחה,
ולו אם זקנה, באה בימים, סומה. נפלו עליו באלכ[סנדריה אצל]
מוסלמים חובות, ונשאר מסתתר, אינו יכול להתגלות, עד ששחק אותו מצבו ונחלש מלה[תגלות],
והחל לראות את ילדיו וזקנתו רעבים, ולא נשא לבו לשבת ולראותם
במצב הזה, ויצא נמלט, מקווה לרחמי ה' וחסדי ישראל. [וכבר עבר] עליו היום זמן ש[לא]
יכול להשיג בו לחם, וכבר הגיע אחד ממלוויו והוא שב להסתתר. וכבר שמע שמעלתה
בעלת קנאה וגאון-לב, עושת גמול, מבקשת חסד[ים], וכבר הטיל
את עצמו על ה' ועליה, שתעזור לו כנגד תהפוכות הזמן ותמציא לו במה יתפרנס
ודבר-מה שישיב לבני ביתו <ובכללם אלמנת אלשיך אבו אלחסן בן מסעוד ואחותה ובת דודתה אלמנת אלשיך סלאמה בן סעיד ואחרים> וילדיו וזקנתו, ותפרע בו חלק מחובותיו. שכן שמע
העבד שהזקנה נחלשה, והוא ירא מכך שיקרב מועדה בגללו, ולא יזכה
לגמול ממנה, ותישאר החרטה בלבו ובלבה. ותעשה עמו את המקרב אותו לה'
יתברך, ותזכה בשכרו ובשכרה ובשכר ילדיו ובשכר עצמה, יאריך ה' רוממותה.
הדעה העליונה במה שתעשה עם עבדה. ושלום הדרתה יגדל לעד נצח ישע רב.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.