כתב יד כמעט שלם של חמישה חומשי תורה, ובו תפסיר רב סעדיה גאון והערות מסורה, שהועתק בשנים הראשונות של המאה האחת־עשרה

תיאור

כתב יד כמעט שלם של חמישה חומשי תורה, ובו תפסיר רב סעדיה גאון והערות מסורה, שהועתק בשנים הראשונות של המאה האחת־עשרה. סדרת קולופונים שהועתקו בשינויים קלים במקומות שונים לאורך כתב היד — בתחילת כל אחד מחמשת החומשים ובאמצעם — מתעדת את מעבר כתב היד בין כמה דמויות ידועות וחשובות. הקולופון הראשון הוא של המעתיק, שמואל בן יעקב, סופר ידוע שפעל בשני העשורים הראשונים של המאה האחת־עשרה בפוסטאט, ואשר גם היה הסופר שמאחורי "כתר לנינגרד". בעליו הראשון של כתב היד היה שלמה הפקיד (נציג הסוחרים) בן אברהם, שפעל בצור בראשית המאה האחת־עשרה ומוזכר בכמה תעודות גניזה. הבעלות המתועדת השנייה על כתב היד היא רכישתו בידי אב בית הדין רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון עבור בנו, צדוק, בשנת 1084 בצור. קולופון זה, החוזר לאורך כתב היד, נכתב עברית בידי עמרם בן צדקה, סופר ידוע בצור באותה עת. הבעלות השלישית היא של "סת אלכל מבארכה, בת הגאון" — דמות שלא זוהתה עד כה. קולופון הבעלות הרביעי מתעד את הבעלים כ"עובדיה בן עולה 'הנשיא הנכבד'", והוא אותו עובדיה/עבדאללה שמינויו כמנהיג כל קהילות היהודים באל־שאם בשנת 1193 מתועד במקום אחר. ייחוסו של עובדיה מפורט בקולופון על פני חמישה דורות, וכמה מבני משפחתו מוכרים מתעודות וקולופונים מן הגניזה שמקורם במצרים של המאה השתים־עשרה. שושלת המשפחה מפורטת בתעודה נלווית. כל הקולופונים המועתקים כאן נמצאים בעמוד 129 בכרך השני, מלבד הראשון והאחרון הנמצאים בעמוד הראשון ובעמוד האחרון של כתב היד בהתאמה. קולופון הבעלות החמישי והאחרון כתוב ביהודית־ערבית ונושא את התאריך כ״ח במרחשוון א׳תקצ״ח לשטרות, הוא 24 בנובמבר 1286 (או 17 בנובמבר לפי לוח ההמרה). הרוכש היה אבו צאלח הכהן, "פאר הסופרים", בנו של פרחיה הרופא.