תחת סימון השמורה הזה נמצאים כמה קטעים שאינם קשורים זה לזה, ומתוכם היחיד שהוא תעודה תיעודית הוא דף 5

תיאור

תחת סימון השמורה הזה נמצאים כמה קטעים שאינם קשורים זה לזה, ומתוכם היחיד שהוא תעודה תיעודית הוא דף 5. דף 5 ע"א: מסמך משפטי שנכתב ונחתם בידי מבורך בן נתן (פעיל בשנים 1150–1181). מתוארך ליום שני, י"ד בתמוז א'תפ"א לשטרות = 29 ביוני 1170. המסמך מזכיר בית; את "ירושלמים הרבניים"; סכומי כסף שונים בני מאות דרהמים; ואולי תנאים בנוגע לבנייה (עמארה) בבית. בין הצדדים נזכרים אלרﺋﻴס אבו זכרי וכרים. על המסמך חתומים גם אהרן בן יעקב הלוי ואלעזר הכהן בן [...]. דף 5 ע"ב: מסמך משפטי שנכתב בידי מבורך בן נתן. מתוארך לתמוז א'תפ"א לשטרות = יוני/יולי 1170. קשור ישירות למסמך שבצד הקדמי. מכיל פרטים סבוכים רבים בנוגע לשכירות הבית הנזכר; וַהְבּ החזן העיוור (אלחזן אלצריר); ואולי סכסוך בין מחפוז שמש בית הכנסת לבין אלרﺋﻴס אבו זכרי בשאלה מי גבה איזה סכום עבור איזה חודש. במסמך נאמר שמבורך בן נתן החבר והפרנס אבו אלפצ'ל העידו שאלרﺋﻴס אבו זכרי קיבל 140 דרהמים מכרים אלטבאח' מתוך דמי השכירות של דאר מהרה, אשר שני שלישים ממנה שייכים להקדש (אלתי אלתלתי מנהא ללמקאדסה). נזכרת גם עדותו של אבו סהל בן אלאהוב (הידוע גם כאבו סהל לוי בן לוי), ועניין כלשהו הקשור לביתה של סת כתמאן השוכן בסוק ברבר, ובהמשך מישהו ש"חדל מלהחזיק בריאסה בסיון של [...]" (פי הדה אלריאסה אלתי אנצרף מנהא פי סיון). הדבר עשוי לרמוז שאלרﺋﻴס אבו זכרי אינו אלא שר שלום הלוי, אם כי לוח הזמנים אינו מתאים לגמרי, שכן הוא עלה למשרת ראש היהודים בשנת 1170 ומקובל לחשוב שאיבד אותה לרמב"ם רק בשנת 1171. על המסמך חתומים יעקב בן יוסף הכהן, שמואל בן סעדיה הלוי, ואהרן בן יע[קב הלוי] המלמד.