מסמך משפטי מבית הדין העליון (אלבאב אלעאלי) בקהיר, בכתב ערבי

תיאור

מסמך משפטי מבית הדין העליון (אלבאב אלעאלי) בקהיר, בכתב ערבי. מתוארך ל-17 בצפר 1228 להג'רה, הוא 19 בפברואר 1813. הקאדי הוא מצטפא סנג'ב(?) אלקאצ'י. נוכחים במעמד: מחמד ח'ליל אלתבאני(?), שוער (בַּוַּאב) של וכאלת אלצאע'ה (השוק/החאן של הצורפים), שהמסמך מפרט את ייחוסו; אלחאג' מוסא בן חסן אלאזרמלי(?), סוחר (תאג'ר) באותה וכאלה; שוער נוסף של אותה וכאלה, עלי בן עבד אלכרים; ומחמד אע'א צאדק אלג'וח'דאר מאנשי שירותו של הקאדי. במסמך זה, יצחק בן בנימין קוריאל (كورييل) אליהודי אלאפרנג'י, סוחר בוכאלת אלח'טיב, המשמש כפקיד הקהילה על ההקדש (וקף) של עניי היהודים המתגוררים ב"בית הכנסת של הפרנקים" (وهو المستخدم على جهة وقف اليهود القاطنين بكنيسة الافرنج الكاينة بحارة اليهود وداخل درب قاعة القصر؟ الفضة؟), הנמצא בחארת אליהוד ובתוך דרב קאעת אלקצר(?) או אלפצ'ה(?), רוכש בכספי ההקדש שני אכסדראות (رواق) צמודים זה לזה (الرواقين الملاحقين لبعضهما بعضا; יצוין שהסופר כתב במקום אחד راوق במקום رواق, אף שבכל שאר מקומות המסמך נקוב رواق) בדרב אלנציירי, מאלחאג' סאלם הצורף (جوهرجي) בסוק אלצאע'ה, בנו של אלחאג' יוסף. ככל הנראה זכויות הבעלות על הנכס נקבעו קודם לכן במסמך מבית הדין של ג'אמע אלחאכם, המתוארך ל-12 ברג'ב 1225 להג'רה, הוא 13 באוגוסט 1810. המחיר נקוב בריאלים (ريالات), כאשר כל ריאל שווה 90 מדינים; המספרים קשים לקריאה ויידרשו בדיקה נוספת. שישה עדים חתומים בתחתית המסמך, ובראשו התוקיע (חתימת אישור) וחותם הקאדי. בצדו האחורי של המסמך רשומות תיוק בערבית-יהודית ובכתב ערבי: - צרב אלנציר - حجة لجهة الوقف ببنا رواقين بحارة اليهود بدرب النصيري השמות יצחק ובנימין קוריאל מופיעים במסמכי גניזה נוספים מאותה תקופה, וסביר מאוד שמדובר באותם אנשים. לתצלומי המסמך ולפרטים על מקורו, ראו הרישום בקטלוג הספרייה הלאומית משנת 2009 מאת אפרים ווסט.