מכתב מנסים בן חלפון, ככל הנראה מתינּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט

תיאור

מכתב מנסים בן חלפון, ככל הנראה מתינּיס, אל נהראי בן נסים בפוסטאט. התיארוך המשוער: 17 בנובמבר 1046. המכתב כולל מידע אישי: חורבן ביתו של הכותב ומחלתו. מוזכר רבי סהלאן בן אברהם. כן מוזכרים משלוחים של כספים וסחורות: דבש, כרכום, פשתן, אריגי פשתן ומשי "לאסין". קטע המחלה (שורות v12–16) נקרא כך: "אדוני, יש לי כאב גדול (וג'ע) בירכי (בפכ'ד'י), ואין בי כוח (עייתו)... תרופה שאשתה אותה (דואא' נשרבה). הלכתי (וג'הת) {אל} הרופא, אך לא הועיל. כשאני הולך אל השוק, אני נאלץ לשבת בדרך חמש פעמים ויותר. הפסקתי את כל עבודתי. יחננני האל." תרגומי גויטיין וגיל נחלקים באופן משמעותי. גויטיין קורא "בכבדי" (בכבד שלי) ואילו גיל קורא "בפכרי" (לדעתי) במקום "בפכ'ד'י". שניהם קוראים "מית" (חשוך מרפא, קטלני) במקום "עייתו", אך כיוון שהמילה שאחריה כמעט בלתי קריאה, הדרך היחידה להכריע בין שתי הקריאות היא באמצעות השוואה עם ה-מ ו-ע האחרות של נסים. גויטיין קורא "וג'בה" במקום "וג'הת" ומבין זאת כ"מרשם הרופא". גויטיין משער כי הוא "יושב על עקביו" חמש פעמים או יותר על מנת להטיל את מימיו, ואילו גיל אינו מכריע מדוע עליו לשבת. אולי פשוט לצורך מנוחה.