מכתב עסקי מאת שלמה בן אברהם [...] רֻקִּי אל אבו אלפרג' נסים בן שלמה רֻקִּי

תיאור

מכתב עסקי מאת שלמה בן אברהם [...] רֻקִּי אל אבו אלפרג' נסים בן שלמה רֻקִּי. הנמען, אבו אלפרג' נסים, היה סוחר הודו, ובעודו בהודו עסוק במכירת אריגים מערביים יקרים וכספית הוצא נגדו בפוסטאט ייפוי כוח. תאריך אותו מסמך אינו נשמר, אך שמות החתומים עליו, המוכרים ממקורות אחרים, מאפשרים לתארך אותו לסביבות 1090. גויטיין מציין במקום אחר ששמות השולח והנמען מופיעים שניהם גם במסמך משנת 1079. השולח נשא את שם המשפחה שלו, ומאחר שהוא כותב בסגנון שאפשרי רק בין קרובי משפחה קרובים, מסתבר שהיה אחיינו. שניהם היו בבירור בני המַגרֶב, ולפיכך יש לקרוא את שם משפחתם "אלרֻקִּי" — נגזר מעיירה קטנה בתוניסיה בשם רֻקַּה — ולא "אלרַקִּי", מן העיר העתיקה רַקַּה שעל נהר הפרת בצפון מסופוטמיה. המכתב נשלח מפוסטאט לאלכסנדריה, שכן הכותב מתייחס לסחורות שהביא עמו מצפון אפריקה ("המערב") אך הן עדיין נמצאות בעירו של הנמען (סעיף D). פרטים רבים נוספים במכתב מתאימים להנחה זו. הכותב ככל הנראה עזב את אלכסנדריה ביום חמישי ובילה את השבת בפֻוַּה, שם עלה על סירת נילוס; לחלופין, ייתכן שערך את כל המסע בסירה, בעזרת תעלת אלח'ליג' שחיברה בין אלכסנדריה לנילוס. גויטיין מעיר כי "אנשים נוהגים לפעמים להסביר מדוע לא עשו דבר שציפו מהם לעשות במונחים של מצב רוחם, הלך רוחם, או היעדר נַהְדַה — אנרגיה, מרץ, חיוניות". והשוו למילה רוּחִיַּה המופיעה במכתב זה. מתוך המכתב: "העסקים כאן איטיים ובעצם בעצירה מוחלטת. שכן ישנה מבוכה רבה בשער החליפין, ובעת הזאת מקבלים 50 דירהם עבור דינר אחד, פחות [או יותר]. מגפה משתוללת בסביבות העיר, ובגללה נפסקה זרימת הדירהמים הטובים, כך שלכל אחד יש קשיים בעסקיו". המילה למגפה כאן היא بئة, נגזרת של وباء. נמען מכתב זה נעלם בהודו, ומספר מסמכים נוספים באוסף עוסקים במשלוח קפור שהיה אמור להישלח לאלכסנדריה לפרנסת בני משפחתו, אך במקום זאת (וקרוב לוודאי שלא בצדק) נעצר בידי מַצְ'מוּן כערבון כנגד סחורות אחרות שאבו אלפרג' נטל עמו להודו.