מכתב (מזכר) מסוחר הודו אלמוני, ככל הנראה מעדן, אל מֻפַצַ'ל אבן אבי סעד בקוּץ. התיעוד מתוארך לשליש הראשון של המאה השלוש־עשרה, על סמך האזכורים של מנחם ב"ר יצחק ב"ר ששון, אב בית הדין הראשי של קהיר. המסמך מפרט מספר רב של משלוחים ומתנות. נכתב באותה יד של מכתב נוסף השייך לאותו אוסף סוחרי הודו. לפרטים נוספים ראו הערותיו של גויטיין.
תרגום לעברית
צד א, שמאל (עמ' 1)
(אל) מר' מפצ'ל אבן אבו סעד. אללה חסבי (=אלוהים די לי).
הפריטים הללו נשלחו על ידי עבדך אל אדוני — //הסיד מפצ'ל אבן אבו סעד//
יאריך אלוהים את כבודו.
עם השיח' יחיה בן אבי אלקאסם
אלסכ'אווי, ב"מטיה" (סירה) של אבן אלנפאח' ("תוקע השופר"):
שלוש חבילות (אצרה) של לכה (לאך), משקל כל
חבילה — 400 רטל.
שתי חבילות "מעורבות" (כ'לטה), משקל כל חבילה
בהאר (יחידת משקל) — מחציתה פלפל ומחציתה זנגביל.
וחבילה של ציפורן מנוקה, המשקל
40 מַן (יחידת משקל) גדוש ממנה.
וחבילה של גבעולי ציפורן, המשקל חמישים מַן.
הסימן על הכול: מפצ'ל אבן
אבי סעד.
ולשיח' אבו נצר, אחיו התאום של אדוני,
תמורת מה שהיה מגיע לו, עם פתוח:
חבילת פלפל במשקל מאה וארבעים רטל.
עלאמתהא (סימנה) ...
ועם הנ"ל גם כן חבילה
ובה שלוש שקיות (כראיט) של ציפורן
מנוקה, סימן . . מפצ'ל
אבן אבי סעד.
צד א, ימין (עמ' 4)
ובידי אחמד בן חסנון
צרור של ציפורן נקי, במשקל
ארבעים מן ברוטו,
וצרור של גבעולי ציפורן במשקל חמישים מן.
סימונם: מפצ'ל אבן אבי סעד.
ב"מסמארי" (סירה) של אבן הבה, מה שהיה
בדרכו דרך עידאב, כאשר הספינה טבעה
והמטען ניצל בחלקו:
שתי שאריות מן הפלפל והזנגביל, במשקל
814 רטל,
ושארית של לאכּא (שרף אדום), במשקל 450 רטל,
וצרור של לאכּא במשקל מאה ושלושים רטל.
סימונם: אבו סעד בן מנג'א.
ולאדוני, מתוך כלל המטען
שהיה בידי אפצ'ל ואבו אלסרור:
שארית של פלפל במשקל 357 רטל,
סימונה: מפצ'ל אבן אבי סעד.
הכול נשלח אליך בידי רשיד, נערו
של אבן הבה, וקאסם בן אלקתיף.
עם קאסם בן אלקתיף גם צרור
ארוז בעור ובבד גס, שסימונו
אבו סעד בן מנג'א,
ובו עשרה בגדי לאלס (משי אדום עדין),
בלתי תפורים ובתכלית העידון.
ושלום.
צד ב, ימין (עמ' 2)
שקית לאדוננו מנחם, במשקל
2½ מן.
שמו כתוב עליה.
שקית ליהודי מִמָּיוֹרְקָה שנמצא
אצלכם בקוץ, במשקל מן אחד.
כתוב עליה "מאיירקי".
שקית לזקן מכארם (״נדיבוּת״) בן
אפצל בן נִינוֹ, מן הזקן
אבן וליד, במשקל 2 ו-5 מן.
כתוב עליה (בכתב יד אחר) "צירפי".
שקית ובה עמאמה מהודרת מלאלס (משי אדום עדין),
בֻּח'נֻק (רדיד), וּבֻּרְדָּה (גלימה) לבנה בלי
אימרה, לאדוננו מנחם.
סימונה (באותיות ערביות): מפצ'ל אבן אבי סעד.
שקית ובה רַונד (ריבס סיני), עטופה בבד קנבס.
אבו אלחסן בן עטיה שלח אותה
לזקן טאהר בן אברהים.
הוריתי לו למסור את הכול לאדוני.
עם מחאסן (״חסדים״), בנו של האיש עם הזקן המפולג:
בקבוקון ובו מוֹשְק (מוסק), במשקל
12½ מִת'קאל.
סימונה: מפצ'ל אבן אבי סעד.
צד ב, שמאל (עמ' 3)
ועמו גם שקית של עץ בושׂם, במשקל
מן אחד; ובאמצעה פיסת בד ובתוכה
יחידה של ענבר.
שקית ובה שלושה תרבושים של לאלס (משי אדום משובח),
וערצ'י (רדיד רחב) של לאלס, וגלימת כותנה דקה,
הכול מסומן: אבו אלקאסם בן אלטביב (הרופא).
אם אבו אלקאסם בן אלטביב נמצא בעיר,
הוא יקבל אותם. ואם איננו,
אדוני יקבל אותם.
ועמו גם: צרור של בדי לאלס עטוף בעור,
סימונו: אבו סעד בן מפצ'ל
אבן אבו סעד,
ובו:
3 גלימות וולגה, 11 תרבושי לאלס
קטנים, ושני תרבושים גדולים,
ו-5 ערצ'ים בשוליים שחורים [[נכון
וערצ'י בלי שוליים]] נכון סך הכול 21 חתיכות
לאלס מקוצר: ארבעה חלקים לא-תפורים, ו-3
תרבושים גדולים, ו-3 תרבושים קטנים,
ו-3 ערצ'ים. נכון, המקוצר: 13 חתיכות
//ושני ריתמות עץ עבור השיח' אבו אלסרור בן מצליח//
נכון, סך הכול: 39 חתיכות
וכבר הוריתי לו למסור את הכול לאדוני.
עם עטא אללה בן עבד
אלכ'אלק, צרור של ציפורן מנוקה,
המשקל שניים וחמישים מן וחצי.
סימונו: אבו סעד בן
מפצ'ל אבן אבו סעד.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.