T-S 12.254

תיאור

מכתב מאת מרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב כולל פרטים הנוגעים למספר חשבונות מורכבים אך מעניינים בין נהראי לבין שותפיו: (1) פירוט של הוצאת 14½ דינרים בתוספת ½ קיראט, שהם חלק מחשבון רחב יותר מן השנה הקודמת; (2) 310 דינרים, ובהם יתרה משנה שעברה; (3) 249 דינרים ו-2½ קיראט עבור הוצאות, פלפל, קמח ואינדיגו. מן ההקשר עולה כי 14½ הדינרים הללו הוצאו על ידי מרדוך בן מוסא עבור נהראי בן נסים או לפי בקשתו. נהראי הזכיר או שאל במכתבו אל מרדוך משהו בנוגע לחשבון השנה שעברה; מרדוך משיב לו כי עיין בקפידה במכתבים ובפנקסי החשבונות שברשותו, וכי גם לאחר הוצאת 14½ הדינרים וה-½ קיראט מטעם נהראי, עדיין נותרת לו (למרדוך) יתרת זכות. בבדיקת החשבונות נעזר מרדוך הן במכתבים (כתב) והן בפנקסי חשבונות (דפאתר). הדבר מצביע על חשיבותם של המכתבים כמסמכים שיכלו לשמש מקור לחיובים וכמאגר של מידע, התחייבויות, הוראות וכיוצא בזה. עובדה זו גם מסייעת להבין מדוע סוחרים נהגו לאסוף ולשמר את התכתובות העסקיות שלהם. ואולם מרדוך מוסיף (שורה 10 בצד הפנים): "אדוני, אין לנו צורך בחשבון האחרון הזה שלך, ואף לא ביקשתי אותו ממך" — כלומר, חשבון הפעילות המסחרית של השנה הקודמת כבר נסגר והוסכם, ומבחינתו אין צורך שנהראי יטרח לערוך שטר חוב נוסף (כט) בעניין. המכתב כולל גם קטע נוגע ללב שבו פותח מרדוך בן מוסא את לבו ומתאר את בדידותו מאז מות אשתו ואת היעדרו של אדם מבוגר אחר במשק הבית שיוכל לטפל בו ובילדיו. הוא מבקש מנהראי שימצא לו שפחה יהודייה (ג'ארייה) המתאימה לעבודה, שניתן לסמוך עליה ושצניעותה מובטחת.

Princeton Geniza Project description: Letter from Marduk b. Musa in Alexandria to Nahray b. Nissim in Fustat. Contains details concerning a number of complex, but interesting, accounts between Nahray and his associates: (1) a breakdown of the expenditure of 14½ dinars plus ½ qirat, part of a larger account from the previous year; (2) 310 dinars, including a balance from the previous year; and (3) 249 dinars and 2½ qirat for expenses, pepper, flour, and indigo. From the context, it appears that these 14½ dinars were spent by Marduk b. Musa on behalf of, or at the request of, Nahray b. Nissim. Nahray had made some reference or query in his letter to Marduk concerning the account of the previous year; Marduk replies that he has carefully gone through the letters and account books in his possession and that he still has a favorable balance (even?) after the expenditure of 14½ dinars and a ½ qirat on behalf of Nahray. In checking the accounts, Marduk had recourse to letters (kutub) as well as books of accounts (dafātir). This points to the importance of letters as documents that could serve as a source of obligations and as a repository of information, commitments, instructions, etc. This fact also helps us understand why merchants collected and preserved their business letters. But Marduk adds (r10), "My lord, we have no need of this latest account of yours, and I have not sought it from you," i.e., the account of the previous year's commercial activity had already been settled and agreed upon, and as far as he was concerned, there was no need for Nahray to take the trouble of drafting another promissory note (khaṭṭ) on the matter. Also contains a moving passage in which Mardūk b. Mūsā bares his soul regarding his loneliness since his wife died and the lack of any other adult in the household who can take care of him and his children. He asks Nahray him to find a Jewish slave (jāriya) who is suitable for work, who is reliable and whose chastity can be counted on. (Information from A. L. Udovitch's commentary to his unpublished translations and from Marina Rustow)