מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט

תיאור

מכתב ממרדוך בן מוסא באלכסנדריה אל נהראי בן נסים בפוסטאט. המכתב כולל פרטים על סדרת חשבונות מורכבים אך מרתקים בין נהראי לשותפיו: (1) פירוט הוצאה של 14½ דינרים ועוד ½ קיראט, כחלק מחשבון גדול יותר מן השנה הקודמת; (2) 310 דינרים, ובכלל זאת יתרה מן השנה הקודמת; (3) 249 דינרים ו-2½ קיראט עבור הוצאות, פלפל, קמח ואינדיגו. מן ההקשר עולה כי 14½ דינרים אלה הוצאו על ידי מרדוך בן מוסא בשם נהראי בן נסים או לבקשתו. נהראי הזכיר במכתבו למרדוך שאלה או התייחסות כלשהי לחשבון של השנה הקודמת, ומרדוך משיב שעבר בקפידה על המכתבים ופנקסי החשבונות שברשותו, ומצא שנותרה לו יתרה חיובית אף לאחר ההוצאה של 14½ דינרים ו-½ קיראט בשם נהראי. בבדיקת החשבונות נעזר מרדוך גם במכתבים (כֻּתֻב) וגם בפנקסי חשבונות (דפאתר). עובדה זו מלמדת על חשיבותם של המכתבים כמסמכים שיכלו לשמש מקור להתחייבויות ולהוות מאגר של מידע, מחויבויות, הוראות וכיוצא באלה — ומסייעת להבין מדוע נהגו הסוחרים לאסוף ולשמור את מכתביהם המסחריים. אך מרדוך מוסיף (שורה 10 מצד הפָּנים): "אדוני, אין לנו כל צורך בחשבון האחרון הזה שלך, ולא ביקשתי אותו ממך" — כלומר חשבון הפעילות המסחרית של השנה הקודמת כבר יושב והוסכם, ולדעתו אין כל צורך שנהראי יטרח לנסח שטר התחייבות נוסף (חַ'ט) בעניין. המכתב מכיל גם קטע מרגש שבו חושף מרדוך בן מוסא את לבו ומתאר את בדידותו מאז מות אשתו ואת היעדרו של מבוגר נוסף במשק הבית שיוכל לטפל בו ובילדיו. הוא מבקש מנהראי למצוא לו שפחה יהודייה (ג'אריה) המתאימה לעבודה, שאפשר לסמוך עליה ושניתן לתת אמון בצניעותה. (המידע מבוסס על פירושו של א"ל אודוביץ' לתרגומיו שלא פורסמו ועל מרינה רוסטו.)