המשך של מכתב עסקי ארוך שנשלח מאלכסנדריה לקהיר. תיארוך: בערך 1235 לספירה, על סמך התאריך של מכתב אחר מאותו שולח (שאולי אף מהווה את שני העמודים הראשונים של המכתב הנוכחי). ייתכן שהסופר הוא טהור בן אברהם. זהו או הדף השלישי של המכתב, המכיל את עמודים 5 ו-6, או הדף השני המכיל את עמודים 3 ו-4; הספרה היוונית/קופטית "3" מופיעה בראש עמוד הפנים. השולח מפרט את מחירי הסחורות באלכסנדריה — בין השאר אינדיגו, לבונה, קינמון, עץ ברזיל ופלפל — ואת המסים ושאר התשלומים שיש לשלם כדי לסחור בעיר. קשריו המסחריים של השולח השתרעו עד מרסיי וגנואה. המכתב מזכיר את רבנו מנחם, בנו ויורשו של דיין קהיר רבי יצחק בן ססון. המכתב כולל גם את האזכור הקדום ביותר הידוע ליהודים מאזור תוואת שבאלג'יריה; לפי מחקרו של גויטיין, זהו המקור העתיק ביותר המתעד את נוכחות היהודים בתוואת, בדמותו של ר' יצחק בן איברהים אלתואתי (בערך 1235).
תרגום לעברית
לא מוכר ולא קונה, והממלוך (=העבד)
יחליף אותך בו, בהיותך דומה למישהו משבט
יששכר. והסחורות מבוקשות: הניל (=אינדיגו)
כ"ב דינר; לבונה משבעה כשהסתובבה;
קינמון י"ב; בקם (=עץ צבע) ס; ואין אדם יכול להיפטר
במהירות אלא בפלפל, הנחתך ע"ב כל
יציאה, מ"ו המשא, ועליו במכס — כשהוא
מביא אותו, רמ"ו דרהם כל דינר; ואם
מכר, בניכוי הרבע, חמישה דינרים המשא
ודינר וחצי דמי תרגום וּוכאלה (=דמי סרסרות/סוכנות). וכבר קצבתי
עם כציר על הובלת הקופה והכנסתה
אליך שישה, והוא אומר שמונה.
וכבר הודעתיך שהוא ימסור אותה לך או
לאדוננו הראש. ונשאר בידי
הממלוך. ואשר לזעפראן —
אם יישאר ממנו דבר שלא יוכלו
למוכרו, כבר הוריתי לו שיניחו
תחת ידו של אבו עלי בן דאוד, אם
תראה זאת, ואם לא — אצל מי שתורה,
ואם ימכור ייקח שכרו. בינו לבינו,
אלא אם יהיה נוכח אדוננו במניינו
[[ובמשקלו]] ובמשקלו, ויוריד אותו אצלו. והוא
לר' יצחק בן אברהם אלתואתי,
אלא שאין לגלות זאת אלא מצדי, ובאמת
הזכרתי לך את בעליו כי עשוי לקרות דבר,
שיעיד אדוננו עלי לבעליו. ואני,
וחק האל, בכל מה שהתכוונתי להשתחרר —
חק עליי — במעט אני מתבייש אם אמרתי
לא. בעל הזעפראן הזה
היה בג'נובה כשהייתי ב־
מרסיי, שמע עליי, בא ומסר
לי את מטלטלי — יגמלהו האל טובה —
ועל כן אי אפשר להתעלם מזכותו.
אל יישא אדוננו את הדראהם
אשר על יד כציר, ויכתוב
המערבים, בשעת הגעתם
אליך – שלח אחריהם שליח עם הכסף
ושכרו עלי בחשבון, ואני
אחשב אותו עליהם. ואם היו
צד ב
פונים אל הסוחר – פתח את מכתביהם
וקרא אותם, תמצא בהם משקלי הכסף.
ויואיל אדוננו, ה' יופיעו, לעלות לקאהיר
תחילה לכגק"מו מנחם, יטפל בהמרתם
באופן שלא יזיקו לעצמם, ודאג
לתמורה מיד, ושלח אותה עם כציר,
ואמור לו שזה דמי הקצב (בד). וכל דבר שיש
לאדוננו – שירות או צורך – יכבד בו את הממלוך (העבד),
ואל תשכחני מן האדעיה (התפילות).
וכבר שלחתי גם כן עם כציר קרטאט (חבילה)
ובה שני עמאמות (טורבנים) לבנים פשוטים.
הזול שבמכירתם 150. יואיל אדוננו
למוסרם לעמראן אלמראכשי (מן מראכש), ואם
לא יהיה שם – ימסרם לשיך אלעפיף
אלחרירי (סוחר המשי), שיתננו למי שימכרם ולא
יזניחם. ואם יושג יותר ממחיר
הסוחר – מוטב, ואם לא – לא פחות מזה, וזה בכל
עמאמה 75 [...] וסחורתי, אברהים,
כתבתי לשיך אלעפיף, והוא ממעט
במכתבים. וכבר כתב גם לאדוננו,
הזכר לו זאת אם ישאל [...] וההשבה
עם כציר או עם עוץ בן
גוהר אלמ[...]רי, והוא יגיע אליכם ביום
שלישי עם המטען, כי הוא יוצא
מאת הסוחר ביום אחרון של החג.
הממלוך מברך את אדוננו לרגל
חג זה. האל יזכה את אדוננו שנים
רבות נעימות ויזכה לחזות
בנועם יי ולבקר בהיכליו.
וכבר הע]מסתם את שכר הרובע
[...] בחמישה חודשים
...] אם היתה אצל מי שרוצה בידי
...] עליו, לא במה שרוצה
אלא יד... החבר ואמר לו
...אצל צירפי (חלפן), אמר לו
לא, ואני שמעתי עם זה, אלא מסירתו
שמוסר שהיא נכונה, וכבר הודעתי את אדוננו
במכתבים הקודמים שראיתי
בימי חיי מינוי של שישה גבאים, ואין
מהם על דרך האמת, רובם דבר
שאינו אלא מאחוריו, ואין ספק שזה יהיה
שוליים ימניים, שורה ישרה שנכתבה בניצב
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein, unpublished editions., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.