מכתב מהחזן אבו אלמג'ד (מאיר בן יכין) בפוסטאט, אל אחיו אבו אלנג'ם הלאל, ככל הנראה באלכסנדריה

תיאור

מכתב מהחזן אבו אלמג'ד (מאיר בן יכין) בפוסטאט, אל אחיו אבו אלנג'ם הלאל, ככל הנראה באלכסנדריה. בערבית-יהודית. תיארוך: ראשית המאה ה-13. הלאל יצא לדרכו זמן קצר קודם לכן, לאחר ביקור קצר שבא בעקבות היעדרות ממושכת ("היעדרות של עשר שנים וביקור של שלושה ימים בפוסטאט — אדם לא יאמין זאת"). אבו אלמג'ד חלה במחלות שאינן מפורטות לאחר עזיבת אחיו. ככל הנראה על סמך תצלום באיכות ירודה, גויטיין קרא את שולי המכתב כאילו נאמר בהם שהכותב לא היה מסוגל לרדת לבית הכנסת כדי להוביל את הקהל בתפילה למען אחותם החולה, מפני שהוא עצמו לא חש בטוב. אולם האות האחרונה של המילה שגויטיין קרא כ"דעא" אינה יכולה להיות אל"ף, והאות הראשונה דומה יותר לכ"ף הייחודית של אבו אלמג'ד מאשר לדל"ת שלו. ההתאמה הטובה ביותר היא ככל הנראה "אלכפץ". יתרה מזו, המילה "לאכתי" מתאימה יותר להקשר אם היא נקראת "לאנני". על כן, קריאה סבירה יותר היא: "התעכבתי מלרדת למטה (כדי ללוות אותך בצאתך) משום שלא חשתי בטוב...". בצד השני (verso) ממשיך אבו אלמג'ד: "...[הלכתי] אחריך אל המים, וחיפשתי בסירות ולא יכולתי למצוא אותך — היה זה כאילו עפת באוויר. בשם האל, בשם האל, שלח לי מכתב מרפא וספר לי מתי הגעת, וכיצד הייתה הגעתך, וספר לי את כל חדשותיך". הוא מבקש גם מאחיו להודיע למלמד אבו אלפתוח (יהודה בן אלעמאני) שאבו אלמג'ד שלח לו את הסליחות, מכתב ופתווה, וברצונו לדעת אם אלה הגיעו ליעדם. חלק מן המידע מבוסס על כרטיסיית גויטיין.