AIU VII.D.57

תיאור

דף כפול מתוך פנקס בית דין רבני בקהיר. בעברית. מקום: קהיר. מתוארך: שבט/אב ה'תמ"ג, היינו 1683 לסה"נ. שם "העד השני" מופיע מתחת לכל רישום, ככל הנראה משום שמובן מאליו שהעד הראשון זהה לסופר בית הדין. בין שמות העדים: אלעזר אסמרלדה, חיים אשכנזי, אברהם הארון. הרישום הראשון בפינה הימנית העליונה של הצד הקדמי מאשר שהקטע הזה הוא דף כפול חסר המצטרף לפנקס בית הדין שבכ"י נוסף. הרישום השני שבדף נוכחי כולל כותרת המפנה לרישום קודם "שני עמודים קודם לכן" שעניינו אברהם בן יהודה טיפא, שלום בן משה ג'עבאס ומרדכי ג'עבאס – שלושתם מופיעים במסמך מס' 63 שבעמוד האחרון של הפנקס המקביל. גם טווח התאריכים של הרישומים בכל אחד מקטעי הפנקס תואם זה לזה במדויק (שבט ה'תמ"ג / אב ה'תמ"ג). הצירוף נעשה על ידי מתיו דדלי. דף 1 פנים, צד ימין: (מסמך מס' 1) השורות התחתונות של פסק דין עם העתקי חתימות שלושה דיינים: ר' מרדכי הלוי (נפטר 1684 לסה"נ), ר' משה ויטאל ור' ישראל רומאנו. בית הדין פוסק בתביעות וטענות שונות בין השותפים העסקיים: יהודה קשטלאץ, יום טוב הכהן וחייא שלום. השורות העליונות של רישום זה מופיעות בפינה השמאלית התחתונה של הצד האחורי של קטע זה. (מס' 2) הסכם שכירות מעודכן הקשור לשותפות בנכס בין אברהם בן יהודה טיפא ושלום בן משה ג'עבאס. גרסה זו של ההסכם קובעת ששלום כבר מתגורר בדירת הקומה העליונה, ואילו מרדכי ג'עבאס מתחייב לשלם את שכר הדירה בסך 25 מדין לחודש (בעוד שברישום הקודם הופיע רק כערב). הסידור החדש מצביע על האפשרות ששלום ג'עבאס לא שילם את שכר הדירה ומרדכי נכנס לתמונה כדי לעמוד בהתחייבות. (מס' 3) שותפות השקעה לטובת יתום. רחל, אלמנת משה טייב המכונה חאג', משקיעה 2,400 מדין מנכסי בתה היתומה אצל אדם בשם יהודה מרטלי(?) (מרטלי). סופר בית הדין מציין גם את שם אביה ושם בעלה החדש: בת יוסף הכהן חומצי (כנראה כינוי טופונימי הקשור לעיר חומס שבסוריה) ואשת נסים חיון. דף 1 פנים, צד שמאל: (מסמך מס' 4) רשימת חשבונות מעיזבון שמואל הלוי שוקייר, הנמצאים כעת בידי בניו (ששמותיהם, באופן מפתיע, אינם מוזכרים). אופי החשבונות מגוון מאוד: "שלוש החרבות של חוסיין צ'אווש", "מחיר השיש שנמכר", שני שעונים (סאעאת ב'), מזלף מי ורדים/בשמים, שכר דירה שנגבה מנכסים, והוצאות שיפוץ. דף 1 אחור, צד ימין: (מסמך מס' 5) הודאת חוב בין אברהם קס[...]ל לבין שלושה אנשים, שלהם הוא מתחייב בתשלומים עתידיים בסך כולל של 14,920 מדין: דוד בן שמואל סמחון, יוסף סמחון וסעדיה זרמע. אברהם ישלם 5,000 מדין מתוך הסכום הכולל לאחר ששים יומיו הראשונים ב"צרף הדיואן של בולאק", ככל הנראה כחלק ממנגנון המכס העות'מאני בנמל הנילוס. בהתבסס על מבנה התשלומים, ייתכן שאברהם קיבל בחכירת משנה את הזכות להפעיל פעילות חלפנות בתוך "לשכת המכס" (דיואן) העות'מאנית, כאשר שלושת האנשים האחרים היו החוכרים העיקריים. להסדר חכירה דומה באותו פנקס, ראו מסמך מס' 64 בכ"י המקביל. (מס' 6) הודאת חוב שבה יהודה וייאסיד וחתנו משה בן יעקב וייאסיד מתחייבים לשלם 9,150 מדין עד סוף סיוון לפלקונה, אלמנת יהונתן בן-וייאסיד, ולילדיה. יהודה ומשה מתחייבים לפרוע את הסכום באמצעות חובות המגיעים להם בתזכרה מ"אל-אמיר חסן תאבעי סינוס/סינוש(?) אגא". על יהודה ומשה וייאסיד, ראו גם מסמכים מס' 8 ו-18 בפנקס המקביל. (מס' 7) השורות העליונות של הסכם שכירות עם הוראות ספציפיות בנוגע לשימוש ו/או חסימה של כניסות לדירה ברובע הנוצרי בקהיר (חארת אלנצארא). הנכס מתואר גם כסמוך לבתיו של אדם בשם יוסף הלוי רפי. הדירה הייתה בעבר מקום מגוריו של שמואל הלוי פורח המכונה שוקייר, ולאחר פטירתו עברה לשליטת בניו יהודה, חביב, אברהם ויוסף (אותם אנשים המוזכרים במסמך מס' 4 שבקטע זה). משה סאנס מסכים לשכור את הנכס לשנתיים בעלות של 90 מדין לחודש. השורות התחתונות של רישום זה בפנקס בית הדין חסרות. דף 1 אחור, צד שמאל: (מסמך מס' 8) השורות התחתונות של מסמך, שרובו חסר ואינו רציף עם מסמך מס' 7 (שאמור להתחיל בעמוד אחר עם שם רחוב). (מס' 9) שותפות השקעה לטובת קהילת הספרדים. יהודה בן משה טייב המכונה חאג' מקבל השקעה בסך 3,000 מדין מיצחק נווארו, גבאי קהילת הספרדים. הכספים הם מ"מעות הקדש הארגז של הק"ק ספרדים". אם משה יהודה לא יפיק רווחים עבור הקהילה במהלך תשעת חודשי ההשקעה, הוא מתחייב לשלם 60 מדין לחודש להקדש, כמתנה הנלקחת מנכסיו האישיים. יהודה ואשתו (ששמה לא נזכר) מציעים "אסטפן זהב משובץ פנינים" כבטוחה להשקעה, סוג של תכשיט המופיע מדי פעם ברשימות נדוניה מהעת החדשה המוקדמת (משמעות המונח המדויקת מצריכה מחקר נוסף). (מס' 10) כתובה מקוצרת של הכלה והחתן מירה בת יעקב בן-אלחדב (אלמנת שלמה ריוס) ואברהם בן יצחק די ליאון. השווי הכולל של הכתובה הוא 90,000 מדין. לשטר האירוסין של הזוג, ראו מסמך מס' 59 בפנקס המקביל. רישום הכתובה המקוצרת הזה כולל ארבעה פריטי נדוניה שלא נרשמו בשטר האירוסין המקורי. (מס' 11) הודאת חוב שבה יהודה בן חיים קשטלאץ מתחייב לפרוע את 1,000 המדין שהלווה לו יום טוב הכהן. (מס' 12) השורות העליונות של פסק דין הממשיך לצד הקדמי כמסמך מס' 1. בית הדין פוסק בתביעות וטענות שונות בין השותפים העסקיים: יהודה קשטלאץ, יום טוב הכהן וחייא שלום. בית הדין קובע שאין ליהודה כל תביעות תקפות מתמשכות נגד יום טוב וחייא בהתבסס על שטרי המחילות הקודמים שנערכו ביניהם.

Princeton Geniza Project description: Bifolio from a court register/pinqas from a Rabbanite beit din in Cairo. In Hebrew. Location: Cairo. Dated: Shevat/Av 5443 AM, which is 1683 CE. The name of "the second witness" is given underneath each entry, perhaps because the first witness is understood to be the same as the court scribe. These witness names include Elʿazar Esmeralda; Ḥayyim Ashkenazi; Avraham Hārūn. The first entry on the upper right corner of the recto confirms that this fragment is a missing bifolio and join from the court register BL OR 6356.1-16 (PGPID 30310). The second entry in AIU VII.D.57 has a heading referencing a previous entry "two pages earlier" between Avraham b. Yehuda Tipa, Shalom b. Moshe Jaʿbās, and Mordekhay Jaʿbās– who each appear in document #63 on the final page of BL OR 6356 (PGPID 40941). The date range of each pinqas fragment's entries also directly coincide with one another Shevat 5443 AM/Av 5443 AM (Join: Matthew Dudley). Folio 1r, right side: (Document #1) Lower lines of a psaq din with the copied signatures of three dayyanīm: R. Mordekhay ha-Levi (d. 1684 CE), R. Moshe Vital, and R. Yisraʾel Romano. The court rules on various claims and lawsuits between the business partners: Yehuda קשטלאץ, Yom Ṭov ha-Kohen, and Ḥayya Shalom. The upper lines of this entry appear on the lower left corner of this fragment's verso. (#2) An updated rental agreement related to the property partnership between Avraham b. Yehuda Tipa, Shalom b. Moshe Jaʿbās. This version of the agreement states that Shalom is already living in the upper-story apartment, however, Mordekhay Jaʿbās commits to pay the 25 medin/month rent (whereas in the previous entry he only appeared as guarantor). This new arrangment points to the likelihood that Shalom Jaʿbās failed to pay rent on the property and Mordekhay stepped in to uphold their side of the agreement. (#3) Investment partnership for the benefit of an orphan. Raḥel, the widow of Moshe Ṭayyib aka Ḥajj, invests 2,400 medin from her orphan daughter's property with a certain Yehuda Marṭalī(?) (מרטלי). Raḥel's patronymics and new marital nomenclature are also provided by the court scribe: daughter of Yosef ha-Kohen Ḥomṣī (probably a toponym connected to Homs, Syria) and wife of Nissim Ḥayūn. Folio 1r, left side: (Document #4) List of accounts from the estate of Shemuʾel ha-Levi Shuqayr, now in the hands of his sons (who are surprisingly left unnamed). The nature of the accounts is highly varied, from "the three swords of Ḥusayn Çavuş", "the price of marble sold," two clocks (סאעאת ב), a rosewater/perfume sprinkler, rent collected on properties, and renovation expenses. Folio 1v, right side: (Document #5) Debt acknowledgement between Avraham Cas[...]l and three men to whom he promises future payments totaling to 14,920 medin: David b. Shemuʾel Simḥon, Yosef Simḥon, and Saʿadiya Zermagh. Avraham will pay 5,000 medin of the total sum following his first sixty days in the "ṣarf ha-dīwān shel Būlāq", likely part of the Ottoman customs operation in the Nile port. Based on the payment structure, it is possible Avraham was subleasing the right to operate a moneychanging operation within the Ottoman "customs bureau" (dīwān), for which the other three men were the primary leaseholders. For a similar leasing arrangement in the same court register, see document #64 in BL OR 6356. (#6) Debt acknowledgment in which Yehuda Villasid and his son-in-law Moshe b. Yaʿaqov Villasid commit to pay 9,150 medin by the end of Sivan to Falcona, widow of Yehonatan Ben-Villasid, and her children. Yehuda and Moshe commit to repay the amount by way of debts owed to them in a tezkere from "al-Emir Ḥasan tābʿi Sinos/Sinoş(?) Ağa." For Yehuda and Moshe Villasid, see also documents #8 and #18 in BL OR 6356. (#7) Upper lines of a rental agreement with specific provisions regarding usage and/or blockage of entrances to an apartment in the Christian quarter of Cairo (Ḥārat al-Naṣāra). The property is also described as being near the houses of a certain Yosef ha-Levi רפי. The apartment was previously the residence of Shemuʾel ha-Levi Porekh aka Shuqayr and, following his death, is now controlled by his sons Yehuda, Ḥabīb, Avraham, and Yosef (the same individuals referenced in document #4 of this shelfmark). Moshe Sanes agrees to rent the property for two years at a cost of 90 medin per month. The lower lines of this court register entry are missing. Folio 1v, left side: (Document #8) Lower lines of a document, most of which is missing and not contiguous with document #7 (which should begin on another page with the name of a street). (#9) Investment partnership for the benefit of the Sephardi Congregation. Yehuda b. Moshe Ṭayyib aka Ḥajj receives an investment of 3,000 medin from Yiṣḥaq Navaro, Gabbay of the Sephardi Congregation. The funds are from the "qodesh communal chest" of the congregation (ממעות הקדש הארגז של הק׳׳ק ספרדים). If Moshe Yehuda does not make any revenue for the congregation during the 9-month investment then he commits to make pay 60 medin per month to the qodesh, as a gift taken his own assets. Yehuda and his unnamed wife offer a "gold esṭefān with pearls" as collateral for the investment, a type of jewelry occasionally found in early modern dowry lists (the term's exact meaning requires further research). (#10) Abbreviated ketubba of the bride and groom Mira bt. Yaʿaqov Ben-Alḥadab (widow of Shelomo Rios) and Avraham b. Yiṣḥaq De León. The total valuation of the ketubba is 90,000 medin. For the couple's engagement deed, see document #59 in BL OR 6356. This abbreviated ketubba entry includes four dowry items that were not listed with the original engagement deed. (#1) Debt acknowledgment in which Yehuda b. Ḥayyīm קשטלאץ commits to repay the 1,000 medin that was loaned to him by Yom Ṭov ha-Kohen. (#12) Upper lines of a psaq din that continues onto the recto as document #1. The beit din rules on various claims and lawsuits between the business partners: Yehuda קשטלאץ, Yom Ṭov ha-Kohen, and Ḥayya Shalom. The court rules that Yehuda does not have any valid ongoing claims against Yom Ṭov and Ḥayya based on the prior deeds of release (שטרי מחילות) that were drawn up between them. MCD.