טיוטת מכתב מיוסף אללבדי, סוחר הודו, אל חסן בן בונדאר, "פקיד הסוחרים" בעדן, העוסק בסכסוך שבין יוסף הלבדי לבין יקותיאל בן משה, "פקיד הסוחרים" בפוסטאט. כפי שהלבדי מבהיר במכתב עצמו, הוא נכתב בהוראת בית הדין של פוסטאט. הלבדי מודיע לנמען כי בית הדין הורה לו לפנות בכתב לעדן ולבקש דין וחשבון רשמי, מאושר בבית הדין, על העסקאות שנעשו בחלקו של יקותיאל ברכוש. ניתן לתארך את המכתב לשנת 1098, והוא נכתב בידו של הלל בן עלי הסופר. המכתב פותח בצדו האחורי של קטע אחד וממשיך אל קטע נוסף (בפניו ובגבו). בפניו של הקטע הראשון מופיע מסמך נוסף מאותו קובץ.
תרגום לעברית
צד ב של דף 66
בשמך רחמ'
כבר נשלח מכתבי הקודם — יאריך אללה ימי אדוני השיח'
הנכבד אבו עלי, מר' ור' יפת הזקן היקר הנכבד,
שר הקהלות, ויקיים תמיכתו וירוממו ויחזקו,
וידכא את אויביו //אל מעלתו הנכבדה\\ — במה שיפטור אותי, כשיגיע לידו, מלשוב
ולפרט את פרטיו כאן.
וקשה עלי לתאר לו — ישמור אללה את כבודו — את מה שאירע
לי מצד השיח' אבו יעקוב אלחכים (הרופא) מן הקטטות
והמריבות בעניין הסחורה שהיתה לו בידי, וטובה שבה השארתי
אצל אדוני, והם חתיכות הכסף הקטנות
שמספרן שבע, וכבר ציין אלחכים את משקליהן
במכתב הנזכר, ⟦וצרור הנחושת⟧ וחבילת האשנה (חזזית),
וציין שמשקלה ארבע מאות מנא, וצרור הנחושת
שמשקלו לפי דבריו מאה ועשרה
רטלים, והאפתימון (סוג עשב) לפי דבריו גם כן, שמשקלו
עשרה מנאים, והאננה הנעימה המשובחת, וכלי קטן ובו סקמוניה (סממן רפואי). ומה שאירע
ביני ובינו — מעלתו נשגבה מכדי לשמעו, אלא
שמי שיגיע אל מקומו — יקיים אללה את כבודו — יספר לו את
אשר היה. וכאשר הגענו ליום הזה ⟦הרי⟧ הושגה הסכמה
צד ב של דף 66, שוליים ימניים
והייתי הלוויתי לו על כך מאה דינ' עד שיגיעו התמורות. וכאשר הוסדרו הדברים בינינו
בהסדרים אלה, פנינו שנינו לוויכוחים וטענות עד
שוליים עליונים של 66 recto
עד שהדבר הגיע לידי תביעות משפטיות. בסופו של דבר, זקני
יושר התערבו והציעו כמה עניינים שפרטיהם יבואו להלן
67 recto
ולפיהם הגענו היום להסכמה שאכתוב אל הוד מעלתך, אדוני השיח', שיערוך רשימה
של כל התמורות מן הסחורות הנזכרות
השייכות לשיח' אבו יעקוב הרופא, כולל
מה שניצל מחמישים הבּהאר (של פלפל), שעליהם
אדוני נתן לי אורכה [או: שכנגדם אתה, אדוני, נתת לי מקדמה], שכן ייחדתי לו בליבי
חמישה עשר בּהאר מתוכם. אנא, אדוני, עשה עמי חסד
וערוך רשימה של כל אלה. מן הסך הכולל
הפרש את כל מה ששלי, דהיינו מאה דינרים מצריים
טובים, תמורת מאת הדינרים שהקדמתי לו
כאן, ומסור את היתרה לבא-כוחך.
אנא היטב עמי בעניין זה, כמנהגך הטוב עמי תמיד
בכל עת. יודע אני היטב שאני מטריח
את הוד מעלתך ומציק לך בעניין זה. אך
אין זאת מאשמתי, אלא ההכרח הוא שאילץ אותני לכך.
החשבון שיימסר לבא-כוחך
יהיה ערוך כמעשה בבית דין במעמד הזקנים וחתימותיהם
עליו. ואודיעך גם כי נקבע בבית דין
שאם הסכום שבידי אדוני יסתכם במאה דינרים
ואחד עשר וחצי דינרים, יתרת (מחיר) הנחושת, ובעד הוצאות הדרך
שלושה דינרים, ובעד חמישה עשר בּהאר של פלפל חמישה דינרים (לכל אחד) — הרי זה שלי; ואם יהיה
יותר, המותר שלו, ואם יהיה פחות — הוא שלי, והוא פטור מכך
שוליים ימניים של 67 recto
הפחת גם אחד עשר דינ' וחצי
מן ההכנסות של הסחורות הנזכרות
צד ב של 67
ואפילו אם יאבד הכול, אין עליו דבר, והוא פטור מלהחזיר את המאה
שהוקדמו לו. //כפי שנקבע במפורש בבית דין בפרוטוקול\\ ויעשה מולאי (אדוני) בכל זה זהירות
כמנהגו — לא אאבד אותו ולא אחסר מחסדיו! ואבקש
מכבודו שיבחן, באור ה' יתברך, את עניין החמישים
בהאר של פלפל, ואת אשר יעלה מיתרתם יחלק בין
בינו וביני לפי חלקו של כל אחד מאיתנו בהם, שכן לי בהם ל"ה
ולו בהם ט"ו, ומה שנשאר יתחלק לפי היחס.
ויפרש מולאי את הדבר פירוש מספק. וכמו כן מה
שיעלה מן הנחושת ה"בתרוה" (יצוקה) — הוא שייך לשיך אבו יעקוב
הנזכר, לא לי. הבהר זאת, והעתק לוכיל (לסוכן) את כל
מה שרשום בפנקסך על שם הנזכר, ואמת זאת לאחר
ניכוי המכס והעמאלה (עמלה). וקנה לי במאה
דינ' סחורה ושלח אותה עם מי שתראה כפי שתראה,
⟦כי אני⟧ והשתדל שהסחורה במאה דינ' תהיה
או פלפל או לאך (לכה), כפי שתראה, והודע על כך —
כלומר בעת משלוחה — לכמה מחברינו, ולא
פחות משניים. ושלום.
תרגום מכונה, שורה מול שורה, שלא נבדק בידי חוקר. נעשה מן המקור, בהסתמך על התעתיק והתרגום האנגלי של S. D. Goitein and Mordechai Akiva Friedman, India Book 1: Joseph Lebdi prominent india trader: Cairo Genizah documents (in Hebrew) (Jerusalem: Ben-Zvi Institute, 2009)., שפורסמו ב-Princeton Geniza Project ברישיון CC BY-NC 4.0. בכל שאלה של דיוק — המקור הוא הקובע.
תעתיק
התעתיק נערך ופורסם בידי חוקרי Princeton Geniza Project ומשתפיו, ומוצג כאן ברישיון CC BY-NC 4.0. שם העורך מופיע מעל הטקסט.