טיוטה של מכתב מבית הדין הרבני בפוסטאט אל מצ'מון בן חסן בנוגע לעיזבונו של חלפון הלוי בן שמריה (אבן ג'מיהר)

תיאור

טיוטה של מכתב מבית הדין הרבני בפוסטאט אל מצ'מון בן חסן בנוגע לעיזבונו של חלפון הלוי בן שמריה (אבן ג'מיהר), שספינתו טבעה בקרבת עדן. המכתב נכתב בפוסטאט בשנת 1146. בית הדין הרבני בפוסטאט מדווח כי שמע לראשונה על טביעת הספינה מפי עדים נוכרים, אך נמנע מלפעול עד שהידיעה אוששה על ידי מצ'מון עצמו, וזמן קצר לאחר מכן הגיעו גם שלושה עדים יהודים אמינים שדיווחו על האירוע. צוללנים הצליחו לחלץ חלק מן הסחורות מהאונייה הטבועה. חלק מהסחורות הללו נתפסו בידי השלטון (הסולטאן), אך חלק אחר הופקד אצל מצ'מון בן חסן. ככל הנראה היה ערכן של הסחורות גבוה מאוד. בית הדין בפוסטאט ביקש למצוא מי שישמש כסוכן (אפוטרופוס) על נכסיו של הנפטר. תפקידו של הסוכן היה להוביל את הסחורות ולקבלן לרשותו, וכן ליישב כל ערעור או תביעה מצד אנשים אחרים שעשויים היו לקיים עסקים עם הנפטר. הם מצאו מועמד מתאים באברהם בן יוסף (אבן בקאל), והציעו לו את הסכום הנכבד של שמונים דינר תמורת קבלת התפקיד. אולם אבן בקאל סירב, ומשא ומתן נוסף לא יכול היה להתקיים שכן הוא כבר היה בעיצומה של היציאה לדרך. ידוע לנו ממקור אחר שהוא הגיע לעדן בשנת 1146. בית הדין בפוסטאט מודיע למצ'מון שהוא מסכים לכך אם הצליח למצוא אדם אחר שישמש כנאמן, ואף מסמיך אותו להגיע להסדר עם אבן בקאל עצמו אם הלה יסכים לכך.