DK 236 (alt: 27, XXXI - XXXIX)

תיאור

מכתב מאת דיין, ככל הנראה מפוסטאט או קהיר, אל חזן ותלמיד חכם השוהה במטרייה או בסביבתה. בערבית-יהודית. תיארוך: ככל הנראה סוף המאה ה-13 או המאה ה-14, על סמך מספר גורמים — בהם הביטוי "ראש ישיבתה שלתורה" המתייחס לנגיד שנפטר; כתב היד והמתכונת המזכירים את מסמכי הנגידים המאוחרים מבית הרמב"ם (ייתכן אף שאחד מהם הוא הכותב, עוד לפני שהתמנה לנגיד?); והתואר "מלך אלאמראא", שהיה נפוץ בתקופה הממלוכית ונדיר או בלתי נמצא לפניה. אותו כתב יד ואותה עלאמה ("בייי בטחתי") כמו במסמך נוסף. השולח מבקש התערבות לטובת סאלם, חוכר המסים (צ'אמן) של מטרייה. סאלם זה רכש את זכויות חכירת המסים תמורת 40 דרהם נֻקרה מצ'אמן אחר בשם נאצר אלג'זאר (הקצב). אדם בשם מכארם בן מנצור אלסמאך (מוכר הדגים) הציע מחיר גבוה יותר, 60 דרהם נֻקרה עבור החוזה, ובכך הפר הן את שבועתו החמורה של עצמו והן את פסיקתו של הנגיד הקודם, שלפיה אסור ליהודי לפגוע בפרנסתו או במחייתו של יהודי אחר באופן זה. לפיכך הטיל השולח חרם נידוי על מכארם, בהתאם לפסיקת הנגיד. עתה מאיים מכארם לפנות אל נאצר ולחשוף בפניו שהקהילה היהודית הענישה אותו על שהציע מחיר גבוה יותר על חוזה של סאלם, דבר שעלול לגרום בעיות לקהילה היהודית אם ייוודע. הנמען מתבקש אפוא להקדים ולפנות אל נאצר ולספר לו סיפור (כפי הנראה אמיתי רק בחלקו), שלפיו מכארם הוחרם בעצם משום שסירב לפרוע חוב שחב לסאלם, וכי מכארם הציע מחיר גבוה יותר על חוזה חכירת המסים של סאלם רק בשל הסכסוך ביניהם בעניין החוב הזה. בצדו האחורי שימוש משני לרישומי חשבונות בכתב ערבי ובספרות יווניות/קופטיות.

Princeton Geniza Project description: Letter from a judge, probably in Fustat or Cairo, to a cantor and scholar, in or near al-Maṭariyya. In Judaeo-Arabic. Dating: probably late 13th or 14th century based on various factors, including the phrase ראש ישיבתה שלתורה in reference to the late Nagid; the handwriting and layout reminiscent of the documents of the later Maimonidean Nagids (could it even be authored by one of them prior to becoming Nagid?); and the title malik al-umarāʾ, common in the Mamluk period but rare or unused before. Same hand and ʿalāma (בייי בטחתי) as T-S 8J23.10 (PGPID 3680). The sender is requesting an intervention on behalf of Sālim, the tax farmer (ḍāmin) of al-Maṭariyya. This Sālim had purchased the tax farming rights for 40 nuqra dirhams from another ḍamin named Nāṣir al-Jazzār (the butcher). A man named Makārim b. Manṣūr al-Sammāk (the fishmonger) outbid him, offering 60 nuqra dirhams for the contract, violating both Makārim's own solemn oath and the previous Nagid's ruling that no Jew may impinge on another Jew's livelihood or living in this way. The sender therefore placed a ban of excommunication against Makārim in accordance with the Nagid's ruling. Makārim is now threatening to go to Nāṣir and reveal that the Jewish community punished him for outbidding Sālim's contract, which will evidently cause problems for the Jewish community if this gets out. The addressee is therefore asked to approach Nāṣir first and tell him a story (apparently only partially true) that Makārim was actually excommunicated because he refused to repay a debt he owed to Sālim, and that Makārim only went and outbid Sālim for the tax farming contract due to their dispute over this debt. (Information from Marina Rustow and Alan Elbaum. Also mentioned in passing in Goitein, Med Soc II, 606.) Reused on verso for accounts in Arabic script and Greek/Coptic numerals.