ENA 2558.10

תיאור

מכתב מאת ברכות בן אברהם אבן אלחאג'ה (הוא אבו אלברכאת הבת אללה בן אבראהים אלצאאיג'), השוהה בבוש שמחוץ לפיום (בעמאל אלצעיד אלאדנא / بعمال الصعيد الادنا), אל אמו השוכנת באלכסנדריה. המכתב מתוארך ליום ראשון, צום י"ז בתמוז ד'תתקי"ח לבריאת העולם, היינו 1158 לסה"נ. הכתובת ממוענת לאלכסנדריה, לשוק הצורפים, למסירה לאבו זכרי יהודה בן יצחק, אשר יעבירה לבית (או לאשת) אבו אלופא בן חלפון אלחדאד בשכונת ביר ג'בר, בכנסת העירקים (בנוסח הערבי נקראת פשוט "כניסת אליהוד"). אחד משני האנשים האלה הוא גיסו של השולח. המכתב כתוב בערבית-יהודית, בכתב יד יפה, והכתובת רשומה הן בערבית-יהודית והן בכתב ערבי. הוא פותח בתלונה על העדר מכתבים מאמו ומאחיו אבו סעד, ואף מציין שנשבע שלא לכתוב עוד — שבועה שכמובן הופרה. הוא מספר שנמאס לו לעבוד בצעיד עליון (בלאד אלצעיד), ולכן ירד לבוש, אך גם שם אינו שבע רצון, ומקווה לעבור לפוסטאט לאחר החג. הוא מציין ששיירות מאלכסנדריה מגיעות תכופות לבוש כדי לקנות פשתן, והוא מבקש למצוא אדם נאמן שדרכו ישלח מעט פשתן לאמו, כדי שתתפור לו בגד פשתן נאה לשבת ולחגים; ואילו לבגדי יום-יום יש לו די והותר. הוא מזכיר עסקה בשווי 100 דינרים בסנתריה (נווה המדבר סיווה), אך ההקשר אינו ברור לחלוטין. נמסר לו שעמאאם ורחל דודתה מצד האם נמצאות בפוסטאט, יחד עם בעלה אבו אלפצ'ל ועם אדם בשם אבו אלסרור. הטקסט בשוליים כולל רכילות עסיסית: "הגיע אליי מכתב שבו נכתב כי הארון גירש את אשתו ימן. ברוך השם! היא נישאה לו והתגרשה ממנו בעת שהיינו רחוקים. שמרי אותה אצלך — (הרחק?) מאשת אבו אלופא — בבית, עד שאלוהים ייתן לה פרנסה." המצב אינו ברור לאשורו, אך נראה שהשולח תומך בימן, שגם יש לה בן לגדל. לא ברור כיצד אשת אבו אלופא — שאמורה לקבל את המכתב לפי הכתובת — משתלבת בעניין. מכל מקום, הנמענת אמורה לתת מחסה ל[ימן] ולכלכל אותה עד שהשולח יוכל להגיע ולקחת אותה אל אחיה בשאם. הדרך הטובה ביותר ליצור קשר עם השולח היא לשלוח מכתבים לפוסטאט אל אלבלביסי או אל אבו סהל בדרב אלח'ראטין, והם יעבירו אותם באמצעות הסוחרים היהודים אל אבו אלברכאת אלצאאיג' היהודי בבוש. בצד האחורי של המכתב מסתיימת האיגרת בדרישות שלום לאנשים שונים, ובהם: אבו אלבשר ואמו; יוסף; מח'תאר ששהה בברקה; המורה אבו זכרי יהודה וילדיו. (שם המשפחה של השולח, אבן אלחאג'ה, פירושו 'בן האישה שעלתה לרגל', אם כי ייתכן שהשם הוא אבן אלחאג'ה במשמעות אחרת — כינוי לאדם בעל צרכים מרובים.)

Princeton Geniza Project description: Letter from Berakhot b. Avraham Ibn al-Ḥājja (aka Abū l-Barakāt Hibatallāh b. Ibrāhīm al-Ṣāʾigh), in Būsh outside the Fayyūm (בעמאל אלצעיד אלאדנא/بعمال الصعيد الادنا), to his mother, in Alexandria. The letter is dated: Sunday, the fast day of 17 Tammuz 4918 AM, which is 1158 CE. The address is made out to Alexandria, the goldsmiths' market, to be given to Abū Zikrī Yehuda b. Yiṣḥaq, who is to forward it to the house (or wife) of Abū l-Wafāʾ b. Ḥalfon al-Ḥaddād in the Bīr Jabr neighborhood, at the Iraqi synagogue (simply called Kanīsat al-Yahūd in the Arabic version). One of those men is the brother-in-law of the sender. The letter is written in Judaeo-Arabic, in a beautiful hand. The address is written in both Judaeo-Arabic and Arabic script. He opens with a complaint about the lack of letters from his mother and from his brother Abū Saʿd and even says that he took an oath not to write again, which he clearly failed to keep. He says he is sick and tired of working in Upper Egypt (bilād al-ṣaʿīd), which is why he came down to Būsh, but he is still not content there, so he hopes to move on to Fustat after the holiday. He says that caravans from Alexandria frequently come to Būsh to buy flax. He wants to find a trustworthy man with whom to send some flax to his mother so that she can make him a nice linen garment for Shabbat and holidays; he already has plenty of garments for everyday use. He mentions business worth 100 dinars in Santariyya (the Sīwa oasis), but the context is not totally clear. He was told that ʿAmāʾim and Raḥel her maternal aunt are in Fustat, together with her husband Abū l-Faḍl and a certain Abū l-Surūr. The text in the margin contains some juicy gossip: "A letter came for me (with the news) that Hārūn divorced his wife Yaman. Praise God! She married him and divorced him while we were absent. Keep her with you—(away?) from the wife of Abū l-Wafāʾ—in the house until God grants her a livelihood." The situation is unclear, but it appears that the sender is on the side of Yaman, who also has a son to rear. It is not clear how the wife of Abū l-Wafāʾ—who is supposed to receive this letter, according to the address—fits in. In any case, the addressee should shelter [Yaman] and feed her until the sender can arrive and take her to her brother in al-Shām. The best way to contact the sender is to send letters to Fustat to al-Bilbaysī or to Abū Sahl in Darb al-Kharrāṭīn, and they will forward them with the Jewish merchants to Abū l-Barakāt al-Ṣāʾigh the Jew in Būsh. On verso, the letter concludes with greetings to various people, including: Abū l-Bishr and his mother; Yūsuf; Mukhtār who was in Barqa; the teacher Abū Zikrī Yehuda and his children. (The sender's family name, Ibn al-Ḥājja, means 'son of the woman who made the pilgrimage,' but there is a chance it could be Ibn al-Ḥāja and a nickname for someone with many needs). OZ, AA, ASE.