מכתב מברכות בן אברהם אבן אלחאג'ה (הידוע גם כאבו אלברכאת הבת אללה בן אבראהים אלצאאיג')

תיאור

מכתב מברכות בן אברהם אבן אלחאג'ה (הידוע גם כאבו אלברכאת הבת אללה בן אבראהים אלצאאיג'), הנמצא בבוש שבפאיום (בעמאל אלצעיד אלאדנא), אל אמו באלכסנדריה. המכתב מתוארך ליום ראשון, צום י"ז בתמוז ד'תתקי"ח, כלומר 1158 לספירה. הכתובת ממוענת לאלכסנדריה, לשוק הצורפים, למסירה לידי אבו זכרי יהודה בן יצחק, שאמור להעבירה לביתו (או לאשתו) של אבו אלוופאא בן חלפון אלחדאד בשכונת ביר ג'בר, בבית הכנסת של העיראקים (המכונה בגרסה הערבית פשוט כניסת אליהוד). אחד משני הגברים הללו הוא גיסו של השולח. המכתב כתוב ביהודית-ערבית ובכתב יד יפה, והכתובת כתובה הן ביהודית-ערבית והן בכתב ערבי. הכותב פותח בתלונה על היעדר מכתבים מאמו ומאחיו אבו סעד, ואף מצהיר שנשבע שלא לכתוב עוד — שבועה שברי כי לא עמד בה. הוא מספר שנמאס לו מן העבודה במצרים העילית (בלאד אלצעיד), ומשום כך ירד לבוש, אך גם שם אין הוא שבע רצון, ולכן הוא מקווה להמשיך לפוסטאט לאחר החג. הוא מציין ששיירות מאלכסנדריה מגיעות לעיתים תכופות לבוש כדי לקנות פשתן, ומבקש למצוא איש נאמן שבידו יוכל לשלוח פשתן לאמו כדי שתכין עבורו בגד פשתן יפה לשבתות ולחגים, שכן בגדי חול יש לו למכביר. הוא מזכיר עסק בשווי 100 דינר בסנטריה (נאת סיוה), אך ההקשר אינו ברור לחלוטין. נאמר לו כי עמאאם ורחל דודתה מצד אמה נמצאות בפוסטאט, יחד עם בעלה אבו אלפצל ואדם בשם אבו אלסרור. בשוליים מופיעה רכילות עסיסית: "הגיע אליי מכתב ובו הידיעה שהארון גירש את אשתו ימן. השבח לאל! היא נישאה לו והתגרשה ממנו בעודנו נעדרים. השאירי אותה עמך — (הרחק?) מאשת אבו אלוופאא — בבית, עד שיעניק לה האל פרנסה." המצב אינו ברור, אך נראה שהשולח מצדד בימן, שגם עליה לגדל בן. לא ברור כיצד משתלבת בעניין אשתו של אבו אלוופאא — שאמורה לקבל את המכתב לפי הכתובת. מכל מקום, הנמענת מתבקשת לתת מחסה [לימן] ולפרנסה עד שיוכל השולח להגיע וללוותה אל אחיה בשאם. הדרך הטובה ביותר ליצור קשר עם השולח, לדבריו, היא לשלוח מכתבים לפוסטאט אל אלבלביסי או אל אבו סהל בדרב אלח'ראטין, והם יעבירו אותם עם הסוחרים היהודים אל אבו אלברכאת אלצאאיג' היהודי בבוש. בצדו האחורי של המכתב מסתיים הכתב בדרישות שלום לאנשים שונים, ובהם: אבו אלבשר ואמו; יוסף; מח'תאר ששהה בברקה; והמורה אבו זכרי יהודה וילדיו. (שם המשפחה של השולח, אבן אלחאג'ה, פירושו 'בן האישה שעלתה לרגל למכה', אך ייתכן שמדובר באבן אלחאג'ה בהוראה שונה — כינוי לאדם רב-צרכים).