מכתב שנשלח כנראה מאיש באלכסנדריה אל אחיו בעדן

תיאור

מכתב שנשלח כנראה מאיש באלכסנדריה אל אחיו בעדן. בערבית־יהודית. תאריך משוער: כנראה המחצית השנייה של המאה ה־12. כתב היד והכתיב פשוטים ובסיסיים. השולח מבקש מיני בגדים; מוסר את געגועי אמם אל הנמען; מזמין עבור אביהם תרופה הודית מיובאת לטחורים; ומבקש פנינים לא־מנוקבות עבור אבן אלפקאס. הוא מוסר חדשות על באים ויוצאים של סוחרים אחרים, ובכללן שאיש מן היהודים טרם הגיע מסיציליה. הוא מצפה בכיליון עיניים לשובו של הנמען למצרים עם צי הכארם השנה. השולח מאשר את קבלת המכתב שבו הודיע לו הנמען כי פרע למנצור בן אליאס את חובו אליו. מנצור, יחד עם כמה יהודים נוספים (ובהם אבו אלעז ואבן אלחריש), נסע לסיציליה ונקלע לצרות גדולות — נראה שהם נלקחו בשבי, שכן נאלצו לגייס 50 דינרים לפדיונם. רסלאן (=ארסלאן) בן מחמוד, שכנראה התגורר עם הנמען ביישוב התימני הבלתי־מזוהה אלסרחא, הגיע והביא עמו מושק שרכש מן הנמען. קבוצה נוספת של סוחרים יהודים (אבו אלמג'ד בן אבו נצר בן אלישע ובנו הצעיר של אברהם אבן אלזרזור) נסעה אף היא למערב ולסיציליה, ושבה לאלכסנדריה רק כעבור 14 חודשים ובידיה חדשות על מצב סיציליה. בעת שהשולח סיים לכתוב את המכתב, הגיע (אבו נצר?) בן אלישע מסיציליה. ייתכן שהמשך המכתב שרד במסמך אחר, לפי זיהויו של עודד צינגר.