מכתב (ככל הנראה טיוטה) שהוכתב על ידי אשתו של סוחר הודו עלאן בן חסון ונכתב בידי בנם זין אלדאר

תיאור

מכתב (ככל הנראה טיוטה) שהוכתב על ידי אשתו של סוחר הודו עלאן בן חסון ונכתב בידי בנם זין אלדאר, ובו היא מפצירה בו לשוב הביתה. היא זה עתה גמלה את התינוק, שהיה חולה, והגבר הבוגר היחיד הנוסף במשפחה אף הוא נעדר. המשפחה שרויה במצוקה כלכלית ונאלצה למכור פריטי ריהוט ולהשכיר את הקומה העליונה של הבית כדי לשלם לרופא, לקנות תרופות ולהשיג שתי תרנגולות מדי יום. לפי גויטיין, המכתב הזה משמש דוגמה מובהקת למבנה משק הבית המורחב בתקופת הגניזה: "כאשר נער הכותב לאביו הנמצא בחוץ לארץ מוסר דרישת שלום מאמו, סבתו, דודותיו מצד אמו, אלמנת דודו מצד אביו והשפחה, ומוסיף 'נסיעת סבא חלה בעת ובעונה אחת עם נסיעתך, כך שנעשינו כיתומים' — מתקבל הרושם שכל האנשים המוזכרים הרכיבו משק בית אחד". המכתב גם ממחיש את דפוסי היחס של ילדים בוגרים כלפי הוריהם: "ילדים בוגרים הביעו את יראת הכבוד שלהם כלפי הוריהם בנשיקת ידיהם, או ידיהם ורגליהם — לפחות במכתבים". לצד מסמך זה מציין גויטיין מספר מכתבים נוספים המדגימים את אותה מסורת.