מכתב מצדוק (בן שמואל או בן יהודה) אבן אלעמאני באלכסנדריה אל משה בן ע'ליב (הוא ח'לפון?) הכהן עין העדה פקיד הסוחרים

תיאור

מכתב מצדוק (בן שמואל או בן יהודה) אבן אלעמאני באלכסנדריה אל משה בן ע'ליב (הוא ח'לפון?) הכהן עין העדה פקיד הסוחרים ועוד, בפוסטאט. בערבית-יהודית. מתוארך: י"א בסיוון, שנת 159 = 4800+159 = 4959 לבריאת העולם = 7 ביוני 1199. החלק הראשון של המכתב מוסר כי "המורדין" בקהילת אלכסנדריה ניסחו וחתמו על תקנה הקובעת שלעולם לא יקבלו עליהם מוקדם שאינו יליד מצרים. בכוונתם לשלוח את התקנה אל הרמב"ם ("רבנו") ולבקש ממנו למנות עליהם או את הדיין רבי יצחק בן ססון או את הדיין רבי שמואל הלוי בן סעדיה. הקהילה מציעה תשלום ראשוני נכבד של 50 דינרים. (ייתכן מאוד שמדובר באותה תקנה הנזכרת במכתב אחר, שכתב ברכאת בן אבו אלחסן אל אליהו הדיין בסביבות 1221, לאחר פטירתו של רבי אנטולי.) החלק השני של המכתב מביא את בקשתו של צדוק שמשה הכהן יתערב אצל הרמב"ם, כדי שהמוקדם החדש לא ישלול ממנו את מקצוע ה־וראקה שלו (כלומר, את מינויו כוראק — מעתיק ונוטריון של שטרות משפטיים). צדוק מבקש שההסדר הקיים יימשך: מחצית מעבודות ה־וראקה יבצע הוא ומחציתן המוקדם. צדוק מתלונן על מצוקתו הכלכלית הקשה ועל כך שעליו לפרנס שני "בתי אב", כלומר את שתי נשותיו. אם יאבד את הכנסתו מן ה־וראקה, לא תיוותר לו ברירה אלא לנטוש את משפחתו ולעבור לביזנטיון. בסופו של דבר לא נענה הרמב"ם לתקנת הקהילה, ותחת זאת מינה את רבי אנטולי בן יוסף ממרסיי למוקדם של אלכסנדריה. עם זאת, בקשתו של צדוק התקבלה. אנו שומעים שוב על חלוקת ה־וראקה בין צדוק לאנטולי בשנת 1216 במסמך אחר. בתחילת המכתב נזכר גם אבו אלמפצ'ל אבן נאנו. (המידע מתבסס בעיקר על מאמרו של מ"ע פרידמן על מסמך זה ומסמכים קרובים לו.) הערה: החלק המשלים המכיל את סיום הכתובת אינו מצולם כאן, אך לפי פרידמן הוא נמצא בסמוך, באותה תיקייה.