ENA 2558.29

תיאור

מכתב/עצומה מאדם בשם יצחק אל הנגיד דוד הראשון בן הרמב"ם. בערבית-יהודית. מתוארך: י' בסיוון ד'תתקצ"ט לבריאת העולם, היינו 1239 לסה"נ. (מישהו, אולי אלקן נתן אדלר, רשם בטעות על כתב היד "1339".) המכתב מדווח על אדם שהגיע מאלכסנדריה וטען כי יש לו דין ודברים עם אשתו, וכי תבע את אשתו בהסתמך על תשובות של רבי יוסף (?) כדי שתתגרש ללא תשלום כתובה. הפסק התבסס על הרעיון שמכיוון שאין לה וסת, היא אסורה על בעלה וצריכה להתגרש ללא כתובה. ואולם יצחק, שכפי הנראה היה הדיין המקומי, פסק על פי שיטת הרמב"ם (בהלכות אישות כ"ה, י"ג) שדין זה חל על אישה שהייתה במצב כזה מתחילת הנישואין, אך אם הדבר אירע לאחר הנישואין חייב הבעל לשלם לה את כתובתה (נסתחפה שדהו). כששמע הבעל את הפסק רצה לשוב ולחיות עמה כאיש ואשתו, אך נמנע ממנו הדבר בגלל תנאי שהיה כתוב בכתובתו לפיו לא יישא [ככל הנראה: אישה אחרת מבלי] לשלם לה את המאוחר שלה, אפילו אם היא זו שביקשה להתגרש. בהמשך הטקסט נראה שמועלית טענה כי היה כאן קניין בטעות.

Princeton Geniza Project description: Letter/petition from a certain Yiṣḥaq to the Nagid David I Maimonides. In Judaeo-Arabic. Dated: 10 Sivan [4]999 AM, which is 1239 CE. (Someone, perhaps Elkan Nathan Adler, incorrectly wrote "1339" on the manuscript.) The letter reports on a man who came from Alexandria and said that he had litigation against his wife and that he sued his wife using responsa of rabbi Yosef (?) so that she would be divorced without ketubba compensation. The ruling contained the idea that because she does not have menstrual periods, she is forbidden to her husband and should be divorced without a ketubba. However. Yiṣḥaq, who must have been the local judge, ruled according to the ruling of Maimonides (in Ishut 25:13) that this ruling pertains to a woman who is in this state from the beginning of the marriage, but if it happens after the marriage he must give a ketubba (נסתחפה שדהו) . When the husband heard this ruling he wanted to return to be married to her. However, he was prevented from doing so because of a condition in his ketubba that he will not marry [probably: another woman without] providing her her meʾuḥar even if it is she who wanted to divorce. In the remaining text it seems that an argument is made that there was erroneous qinyan (קניין בטעות).