מכתב מיום כ״ה בתשרי ד׳תתקע״ג (1212) מיהודה בן אלעמאני — חזן

תיאור

מכתב מיום כ״ה בתשרי ד׳תתקע״ג (1212) מיהודה בן אלעמאני — חזן, מלמד תינוקות וסופר באלכסנדריה — אל אבו אלמג׳ד מאיר בן יכין, עמית בכיר בפוסטאט. יהודה חוזר על תוכן ההתכתבות הקודמת בין השניים (השוו למכתב שנכתב ארבע שנים קודם לכן), ומציין בתסכול שהנמען ביקש ממנו לשלוח קינות על נפטרים, וכי שלח לו כשלושים קינות. הנמען השיב לו כי כולן כבר בידו, למעט שתיים או שלוש. יהודה מציע לנמען להודיע לו את השורות הראשונות של השירים שברשותו כדי למנוע כפילויות מיותרות. רוב המכתב עוסק בנושא זה ובתלאות הדואר: מכתבים רבים, הן של יהודה עצמו והן של אבו אלנג׳ם הלאל, אחיו של אבו אלמג׳ד, התעכבו או לא הגיעו כלל ליעדם. החל משורה 16 של צד verso כותב יהודה: "בליל כתיבת מכתב זה הגיעו שבעה חכמים גדולים ולמדנים, ומאחוריהם 100 איש — גברים, נשים וילדים — המבקשים לחם. וזאת מלבד 41(?) הקבצנים שכבר יש לנו בעיר [אלכסנדריה], ורוב הקהל תשוש מן העוני". לצד ידיעות משפחתיות נוספות, מוסר יהודה: "אחיך סעיד רב עם אשתו ונסע, ואין איש יודע לאן נסע. גג נפל על אשתו, אך היא ניצלה ממוות".