מכתב משפחתי ביהודית-ערבית. הכותב הוא איש לא-מזוהה, ששמו אולי כרים, ככל הנראה השוהה בזרניח' (במצרים העילית, על פי הרמזים במכתב), אל אחיו עאזר ואל אמו (או לכל הפחות קרובת משפחה מבוגרת) סעוד אשת נסים הכהן, בפוסטאט/קהיר. לאורך המכתב הוא מתחלף בין פנייה ישירה לעאזר לבין פנייה ישירה לסעוד. הלשון היהודית-ערבית מציגה תווים דיאלקטליים מודרניים למדי, וכתב היד מזכיר חלק מהתעודות היהודיות-פרסיות המאוחרות. השולח מבלבל תדיר בין עיצורים אמפטיים ולא-אמפטיים (למשל ק וכ, או ט ות) ומשתמש בכתיב יוצא-דופן לאורך המכתב (למשל "זכות" נכתב "סכות"). נדרש עיון נוסף כדי לקבוע אם זהו הנורמה במכתבים יהודיים-ערביים מן התקופה או שמא הדבר משקף רקע לשוני מיוחד של השולח. תיארוך: ודאי מן המאות 15–19, אך ניתן ככל הנראה לצמצם טווח זה. במכתב יש דרישות שלום לבני משפחה ומכרים נוספים (במיוחד בשורות 1–8 בפנים המסמך). השולח מתאר שורה ארוכה של אירועי אלימות מזוויעים והרס כללי שמהם ניצל בקושי. הוא נרדף על ידי "אלרג'אלה" (כעין שוטרים?) שביקשו להורגו. תחילה נסע ביבשה עם תורכים או "תורכמאן" (תרקמאן). היה בידיו מסמך (מרסום) הנוגע לאדם בשם חסן בן הכאשף (מושל מחוז). לאחר שנפרד מן התורכים, נשחטו באותו הלילה חסן וכל אחד ואחד מן התורכים והושלכו לים (או לנילוס), עובדה שהתגלתה לשולח בבואו לוואדי אלעראקת (?). השולח עצמו המשיך להיות נרדף (בין השאר על ידי רג'אלה שירדו מן ההר מעקבה?) עד שהגיע למקום הקרוי ריואן או דיואן. (במקום אחר במכתב הוא מזכיר מקום ששמו ואדי אלעליקאת ובן לוויה בשם צאלח אלעליקי.) אותה חבורה באה בלילה והרגה את הכאשף, ו-15 תורכים נמלטו, "והם בזזו את כל המסמכים." החלק הבא של המכתב עוסק בשלושה מטבעות זהב שעל הנמענים לגבות בפוסטאט/קהיר, וכן בסחורות שונות, שחלקן שלח השולח עם מחמד אלבברי. הוא מבקש חשבון (חסאב) או לוח שנה המשתרע על פני שנתיים. הוא מזכיר אדם בשם אלרייס/אלאמיר סמאעין. הוא רוצה שסעוד ועבד אלכרים יבואו לבקרו בזרניח', ובמהירות. הוא מדגיש את הקשר שלו עם סעוד באמצעות דימוי רפואי: "אני התריאק הבדוק שלך, ואת אישה זקנה, ואיש (מלבדי) לא יבוא לצדך וילך לפניך." הוא מבקש ממנה להתפלל בעדו. הוא מזמין דיו, נייר וקולמוסים, ובנוסף מעט גבינת חלומי ושמן זית. הוא נותן הוראה מוזרה שלא לבוא אליו "עירומים" אלא מלובשים (היטב) למען המתבוננים. הוא מבקש מסעוד לחלק כסף לעניים למענו, ולומר לאחותו ע'אליה שתתפלל עליו בבתי הכנסת. בנספח ראשון, הוא מבקש מידע על אחייניתו סוואר שעמדה ללדת. הוא מוסר ידיעות נוספות על מישהו אחר (רב? "הראב") שעמדו להורגו, אך אז באה חבורה בשם "אלג'ואבר" (?) והרגה למעלה ממאה איש, והשולח נאלץ להימלט. בנספח שני, הוא מונה פריטים שונים ששלח עם מחמד אלבברי, ומנחה את הנמענים למוכרם במחיר טוב. הוא מבקש מהם לטפל היטב באותו מחמד, ובכלל זה להביאו אל הרופא הקראי כדי שיכין לו תרופה טובה. בגב המסמך, בכתב יד שונה, יש רישומי חשבונות ביהודית-ערבית, וכן שתי שורות ובהן דרישות שלום ל"אם ע'אליה". חיבור הקטעים נעשה בידי עודד זינגר.