דף כפול הכולל ארבע רשומות של מסמכים, ככל הנראה שריד מפנקס בית דין

תיאור

דף כפול הכולל ארבע רשומות של מסמכים, ככל הנראה שריד מפנקס בית דין. בצד הפנים (recto): (1) שטר הודאה על חוב בין משה בנבנישתי לבין שבתי בן מרקאדו מוגנאג'י (Mujnajī?). טיוטה של השטר בדף בודד שהוציא בית הדין במקביל לרשומת הפנקס שרדה במסמך נפרד. (2) שטר אירוסין בין סעדיה מימון בן מוסא לבין [אס]תר בת רחמים הלוי, המכונה צפי(?). שמה הפרטי של הכלה ניתן לקריאה בהשוואה למסמך הקשור הנמצא בדף נפרד, שאף הוא נראה כטיוטה של שטר אירוסין בדף בודד שהוציא בית הדין. מתוארך לחשון ה'תצ"א (1730 לסה"נ). (3) שותפות עסקית להשקעה בין האחים יוסף ושלמה אלמושנינו ב"עסק העטרליך" (סחר בשמים ובעשבי מרפא). הסופר בחר להשתמש בשם העצם המופשט הטורקי "ʿattarlık" כדי לציין את המקצוע. עסק האחים שכן בחנות ב[סוּ]ק אל-בּוּנדוּקאניין שבקהיר. למיקומו של שוק זה במאה השמונה-עשרה, ראו ערך המפתח בעבודתו של אנדרה ריימון על האומנים והסוחרים בקהיר. בצד האחור (verso): (מסמך מס' 4) הסכם שותפות חלקי, שבו מוזכר שאחד השותפים, ר' אליהו מוצירי, מתכוון לעבור מקהיר לאלכסנדריה. השותפות, לתקופה של שנתיים, עוסקת במכירת בדים/בגדים, ומכונה כאן במילה הטורקית "çuhacılık". המסמך נשען גם על המונח הלאדינו "ropas" (בגדים) ועל מונח נוסף (דיטאס) לתיאור פריטי החומר העומדים במרכז עסקי השותפות. מונח אחרון זה מופיע במילון הלאדינו של כהן וכהן-גורדון כ"לוגו; סמל", דבר שעשוי להעיד שהשותפות עסקה גם ברקמה, אך משמעותו המדויקת של המונח נותרה לא ברורה. שני השותפים, שלמה סיקיל ושבתי המכונה מרקאדו מוגנאג'י, מתחייבים לנהל את מכירת הבגדים שלהם בסוּק אל-סלאח שבקהיר (שמיקומו אף הוא רשום במפתח של ריימון).