מכתב בערבית הממוען אל אבראהים עדה/עאדה בקהיר, מאת יוסף ופרנסיס זכאר

תיאור

מכתב בערבית הממוען אל אבראהים עדה/עאדה בקהיר, מאת יוסף ופרנסיס זכאר. מתוארך ל-14 בדצמבר 1802 (18 בשעבאן 1217 להג'רה). ראו מכתב נוסף אל אותו נמען, המאוחר בחמש שנים. במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי מדובר במכתב עסקי, מתוארך לשעבאן 1217 להג'רה/דצמבר 1802 לספירה, המופנה אל סוחר האלמוגים היהודי מעלם אבראהים עאדה, שנחשב ככל הנראה לחבר בכיר למדי בקהילה היהודית בקהיר. הכותבים, יוסף ופרנסיס זכאר (זכריה), יכולים להיות יהודים או נוצרים. יוסף ופרנסיס הם שותפיו העסקיים של אבראהים, והם נוסעים כדי למכור סחורות. בעת כתיבת המכתב הם שוהים במקום שאינו מצוין, ומנסים למכור גומי ערבי — שרף המופק ממיץ עצי השיטה — שאבראהים שלח אליהם ממקום מושבו בקהיר, ארוז בסלים. אבראהים שלח את הגומי הערבי הזה ליוסף ופרנסיס כפיצוי על תיבת אלמוגים (או תיבה מאלמוגים) שהם שלחו אליו קודם לכן. שם המשפחה זכאר, וכן יוסף ופרנסיס זכאר עצמם, מופיעים בלפחות שני מכתבים עסקיים נוספים מהגניזה מתחילת המאה התשע־עשרה. "סניור זכאר" (זכאר) מוזכר בשורות 25 ו-75 של מכתב אחד (חאן 2006 קורא זאת כ"זבאד" זבאד). יוסף ופרנסיס זכאר מוזכרים במכתב אחר בשורה 18 (בצד שמאל), עם התייחסויות מגוונות ל"סניור זכאר", בין השאר בשורות 9, 15 ו-26 (בצד שמאל). משפחת סוחרים ארמנית בשם "זכר" (Zaccar, בכתיב איטלקאי) ידועה כמי שקיימה קשרים עסקיים בין הים האדריאטי ומצרים כבר בשלהי המאה השמונה־עשרה. החוקר בן זמננו דניאלה אנדריאוצי מזכיר טאודורו זכר מסוים שישב בטריאסטה ובקהיר, ואת פעילותם של בני המשפחה ג'וזפה (יוסף/יוסוף) ועבדולה זכר בדמיאט ובאלכסנדריה במהלך שנות ה-80 של המאה השמונה־עשרה. על סמך נקודות חפיפה אפשריות בשמות, ייתכן שמדובר באותה משפחת סוחרים הנזכרת במכתבי הגניזה.