מכתב בערבית הממוען למחמד חסן אלעטאר בקהיר, מאת אלחאג' מחמד עשרי אלעטאר

תיאור

מכתב בערבית הממוען למחמד חסן אלעטאר בקהיר, מאת אלחאג' מחמד עשרי אלעטאר. המכתב מתוארך ל-16 באפריל 1808 (י"ט צפר 1223 להג'רה). במבוא למהדורתה מציינת ג'יין הת'אווי כי מסמך גניזה זה חריג במקצת, שכן מדובר במכתב משנת 1223 להג'רה / 1808 לספירה מאדם מוסלמי אל מוסלמי אחר. יתרה מזאת, הכותב והנמען חולקים לקב מקצועי משותף: אלעטאר, כלומר "הבַּשָׂם" או "הרוקח". הנמען, סייד מחמד חסן אלעטאר, הוא בו-זמנית סייד — צאצא של הנביא מחמד — ובשם או רוקח, כפי שמעיד הלקב שלו. כותב המכתב, אלחאג' מחמד עשרי אלעטאר, הוא אף הוא עטאר, ואפשר שהוא קרובו של סייד מחמד או פשוט רוקח או בשם אחר, או צאצא של אחד כזה. הוא כותב בעניין החזר הלוואות לסייד מחמד: סייד מחמד היה מלווה 12,000 פִצַ'ה — קיצור מקובל לניצף פצ'ה, המטבע הכסף המצרי הסטנדרטי — לסוחר היהודי מעלם שמעון פרנסיס, סוחר בין-לאומי שניהל מקהיר חברה מסחרית יחד עם שותפו מרקדו קארו. בנוסף העניק סייד מחמד הלוואה נפרדת בסך 5,800 ניצף פצ'ה ב"קורוש כסף גדולים". בתחילה סבר מחמד עשרי כי שתי ההלוואות ניתנו לפרנסיס, ולפיכך יכול היה סייד מחמד פשוט לגבות את הסכום הכולל ולהחזיר לפרנסיס את הפיקדון — הבטוחה שהפקיד בידיו להבטחת ההלוואה. המכתב הנוכחי חושף כי מחמד עשרי טעה: הוא עצמו היה זה שניהל את המשא ומתן על ההלוואה של 5,800 הפצ'ה, והבטיח אותה בפיקדון של מטבעות שיצאו מן המחזור — 100 דוקטים ונציאניים מזהב, או בונדוקים (רקטו שורה 10).