מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל בנו פרח בפוסטאט

תיאור

מכתב מאת אסמאעיל בן פרח מאלכסנדריה אל בנו פרח בפוסטאט. תאריך: נובמבר 1056. הכותב מתאר את הרעב הנורא במצרים, שאף הביא למקרים של אכילת בני אדם. כמו כן הוא מתאר את המגפה שפרצה באזור. חרף כל זאת, המסחר נמשך: הוא כותב על פלפל, פשתן ושמן. לפי גיל. הקטע על המגפה נפתח בשורה 14 של הרקטו: "מגפה גדולה (וּבַּא') בערי החוף. ואשר לקירואן, לא נותר בה איש [חי? או שלא נמלט?] — יִשְׁמוֹר אותך האל בבריאות. אל תשוטט בכפרים, כי אלו ימים קשים. [או, אם קוראים מַא במקום לַא, "ימים קשים שבו והופיעו בכפרים".] בשם האל, בשם האל, היה זהיר בעצמך. 'איזהו חכם? הרואה את הנולד' [תמיד לב ע"א]. היה זהיר בכל דבר לפני שאתה נכנס אליו." המשפט הבא קשה להבנה; גיל מסמן את תרגומו כמסופק ומציע שאסמאעיל מזהיר את בנו להיזהר במי הוא נותן את אמונו. אבל אולי יש לקרוא כאן: "wa-lā taṭam'an man yabqa li-yabqa wa-lā lī hūwa waqt yūjibuhu bihi lā ḥīla" — כלומר "אל תבטח ב[אמונה ש]'מי ש[נגזר עליו] לשרוד, ישרוד', שכן לדעתי אין זו העת המתאימה ל'אין מה לעשות'." זה יהיה שימוש חריג ב"לא חילה", שכן בדרך כלל הכותב מתכוון לומר "אין מה לעשות [מלבד לבטוח באל]". אך הדבר יתאים לדברי האזהרה שקדמו לכך — להיות ערני עד למאוד ולשקול את השלכות מעשיו במקום פשוט לבטוח באל. בוורסו, בשורה 2, הוא מזכיר את הגעתן של כמה איגרות ضبارة (ḍabāratan), כלומר צרורות או תיקיה — ייתכן שמדובר בצרור מנוקב וכרוך ברישול בחוט (עיינו בהרצאה קצרה של מרינה רוסטו בעניין).