מכתב/עצומה מאת שולח לא ידוע באלכסנדריה אל מבורך בן סעדיה בפוסטאט

תיאור

מכתב/עצומה מאת שולח לא ידוע באלכסנדריה אל מבורך בן סעדיה בפוסטאט. בערבית-יהודית עם קטעים בעברית. תיארוך: ככל הנראה 1103–1111 לספירה, על סמך החפיפה שבין תקופת מבורך בן סעדיה (נפטר 1111) לזו של מח'לוף בן מוסא (פעל בין 1103 ל-1141 בקירוב). השולח מתנצל על כך שצירף מכתב תלונה זה לצד מכתב אחר של איחולי חג ששלח. הוא שב לאחרונה ממסע מסחרי לאל-אנדלוס, וכעת כותב תלונה נגד הצעיר בקאא אבן שווייע (הנזכר גם בשני מסמכים נוספים בגניזה). השולח נסע כשבידיו סחורה של לכה וסחורות אחרות בשווי 400 דינרים, שהיו שייכות לבקאא זה או לאביו, והרוויח רבות במסע — אך לא נגע ברווח כלל, בהסבירו שסחורת בית אבן שווייע פטורה (תנצאנו) "מעֻשר הג'אליה" (מס המכס בשיעור 10% שהוטל לפרקים על סוחרים דמים?), בעוד שאחרים נאלצו לשלם מכסים כבדים. משחזר השולח לאלכסנדריה, הופיע בקאא ובידיו ייפוי כוח מאביו ומסמך השותפות (שטר... אלמואצפה). השולח שילם לו 200 דינרים ואחריהם 400 דינרים נוספים בנוכחות בית הדין. משסיים לשלם ביקש השולח את המסמך המשפטי בחזרה (שהרי מילא את תנאיו), אך בקאא סירב. או-אז השולח "כמעט מת" במקום ואמר לבית הדין ולנוכחים סביבו: "זה גמולי?! התאלמנתי ואיבדתי דינרים רבים של רווח משום שלקחתי את סחורתו...". בסופו של דבר לקח את המסמך מבקאא בכוח. פרק חדש בסיפור נפתח בערך בנקודה זו (שורה 27 בפנים המסמך). נראה שבקאא מגייס לתמיכתו את אבן עינין סארה (הוא מח'לוף בן מוסא, המוכר היטב ממסמכים אחרים; כאן שמו נכתב בכתיב המעליב שרה, ראו הערתם של גויטיין ופרידמן על גרסאות שמו) ואת אדם בשם מח'תאר וסוחרים מגרבים אחרים, "שכולם מתחברים יחד (עצבה < עצביה) בנטילת רכושם של אנשים ושל נכבדים", כשאבן עינין סארה הוא הגרוע שבכולם, ידוע לשמצה באלכסנדריה בשל הפרתו את הדת והתנהגותו הרעה כלפי כל אדם. בגיליון, במקום שבו הטקסט חסר בחלקו, ובהמשך בצד האחורי, מזכיר השולח אסון (נובה עג'יבה) שאירע בבִּג'איה, ובו קטטה בין שני סוחרים — סלמון ואחיו — ומביע את פליאתו על כך שמבורך בן סעדיה, אפילו במצרים (אקלים מצר), אינו מודע לצרות שבבג'איה הכרוכות במח'תאר. בצד האחורי מופיעים גם ניסיונות קולמוס מאוחרים ורישומים בעברית.