פיוט מאת המשורר היהודי-אנדלוסי יצחק אבן גיאת (1038–1089)

תיאור

פיוט מאת המשורר היהודי-אנדלוסי יצחק אבן גיאת (1038–1089), שהועתק בידי אברהם אבן יג'ו על גב מכתב ששלח אליו להודו ח'לף בן יצחק מעדן. הפיוט הוא רשות לנשמת — סוג פיוט שהחזן היה נושא לפני פתיחת התפילה המרכזית בשבת ובחגים. ("היום, ולחיי אורך עולמך,/נשמת כל חי תברך את שמך.") גויטיין משער כי אחד מסוחרי הודו נשא עמו את דיוואן אבן גיאת, ואבן יג'ו העתיק לעצמו פיוט זה לצורך הובלת התפילה בציבור. לצד רשות זו הוא העתיק גם אופן לסוכות מאת ר' יהודה הלוי מספרד. אם ההעתקה נעשתה לפני 1141, הרי שהיא נעשתה בעודו של המשורר בחיים — מרחק מרשים למסע שירתו כבר בחייו; אלא שאבן יג'ו מספר גם על פגישתו בעדן עם סלימאן אבן גבאי, בן לווייתו (רפיק) של ר' יהודה הלוי במסעו מזרחה מאל-אנדלוס למצרים בשנת 1140, ומכאן שאולי ראה את הדיוואן שלו רק אז והפיץ אותו מעדן מזרחה. אבן יג'ו העתיק גם מעריב ליום כיפור, וחיבר בעצמו פיוטים משלו — ובכלל זה שתי סליחות שכתב בשוליים ובגב שטר שחרור עבד — וכן שירת חול.