חשבון מסחרי מפורט הקשור לרשת סחר הפשתן של יוסף אבן עוכל

תיאור

חשבון מסחרי מפורט הקשור לרשת סחר הפשתן של יוסף אבן עוכל. מתוארך: שעבאן 429 להג'רה (מאי–יוני 1038). אבן עוכל חילק כריכות של פשתן (וגם מעט פלפל וסֻכּ, סוג של תרופה) בין כמה סוכנים, ובהם קאסם בן זאעי, עֻמַר בן ע'וכל/ג'וכל, אבן אלג'זולה, אבן אלטאר, עַבּדון אלנשאא ואבו אסחאק. הוא מתעד כמה חייב כל אחד מהם בסלפה (דמי משלוח), ומבהיר לאילו הוצאות אחסון הם אחראים ולאילו לא. סך המטען המטופל מסתכם בלפחות 133 כריכות. לפי גיל, אבן עוכל הפנה חשבון זה אל שותף באלכסנדריה. כל רישום פותח בפועל אַחַלְתֻהֻ (אחלתה), שמשמעו "העברתי" או "המחיתי" באמצעות חַואלה — כלי משפטי פורמלי להעברת חוב במשפט המסחרי האסלאמי. כשנושה או חייב עושה שימוש בחואלה, הוא מעביר את תביעתו או את חובתו לצד שלישי, ובעצם אומר: במקום שישלמו לי ישירות/במקום שאשלם לך ישירות, יש לגבות את החוב מן האדם השלישי הזה. באומרו אחלתה עלי פלאן כוונתו היא "העברתי/המחיתי את הגבייה על פלוני". מכשיר פיננסי זה איפשר לסוחרים להעביר ערך על פני מרחקים בלי להוביל כסף פיזית. עבור חלק מן המונחים הטכניים נסמך המתרגם על מאמרו של גיל על סחר הפשתן בים התיכון במאה האחת־עשרה כפי שהוא משתקף במכתבי הסוחרים מגניזת קהיר.